לוגותרפיה – כיצד חיפוש משמעות בחיים יכול לרפא את הנפש והאדם?
חיפוש משמעות בחיים – למה דווקא המשמעות היא מה שמחזיק את האדם מבפנים לוגותרפיה – כיצד חיפוש משמעות בחיים יכול לעזור לאדם להשתחרר ממצוקות רגשיות?
מאגר ידע מקצועי – מאמרים מקצועיים להתפתחות אישית של המרחב לידע
בלוג “המרחב לידע” של מרכז המרחב לנפש נועד להעניק ידע מקצועי, כלים ותובנות בתחום הטיפול הרגשי והרווחה הנפשית.
כאן תמצאו מאמרים מקצועים הכתובים בשפה ברורה ונגישה, ומטרתם להעמיק הבנה, לעודד מודעות עצמית ולתת נקודות מבט וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי החיים.
התכנים בבלוג מבוססים על ניסיון לימודי ומקצועי ונועדו לשמש מקור ידע תומך עבור מי שמחפש תהליך רגשי, צמיחה אישית והרחבת ההיכרות עם עולמו הפנימי.
אין לראות בקריאת המאמרים תחלופה לטיפול רגשי מקצועי! – למעוניינים ביעוץ רגשי יש לפנות אלינו דרך המרחב לנפש.
חיפוש משמעות בחיים – למה דווקא המשמעות היא מה שמחזיק את האדם מבפנים לוגותרפיה – כיצד חיפוש משמעות בחיים יכול לעזור לאדם להשתחרר ממצוקות רגשיות?
האני האמיתי – למה כל כך קשה להיות מי שאנחנו באמת? האני האמיתי לעומת האני הכוזב – מי אני באמת? אנשים רבים חיים במשך שנים
מהו "צופן על" ואיך הוא מנהל את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו מהו צופן על? כיצד הוא משפיע על האדם? ואיך הוא מנהל את דרכי החשיבה
למה אני צוחק כשאני מפחד? אם יצא לך לשאול את עצמך “למה אני צוחק כשאני מפחד?”, אתה לא לבד. אנשים רבים חווים מצבים שבהם דווקא
מהן מחשבות מגבילות וכיצד הן נוצרות? מחשבות מגבילות הן דפוסי חשיבה שמצמצמים את היכולת של האדם לפעול, להתקדם ולממש את עצמו. אלו מחשבות שמייצרות תחושה
מהו כח הבחירה של האדם וכיצד הוא משפיע על היכולת הנפשית של האדם? אחת מאבני היסוד של הפסיכולוגיה היהודית היא האמונה ביכולת כח הבחירה החופשית
יהדות ופסיכולוגיה – האם הם יכולים להתחבר? זה לא סוד שהפסיכולוגיה המודרנית עשתה פריצת דרך בזיהוי ומיפוי רגשות האדם, דרכי החשיבה, ההתנהלות, התת מודע וההשלכות
אנשים רבים סובלים מעיוות חשיבה המכונה "קריאת מחשבות". הם בטעות מאמינים שהם יודעים מהי דעתו של האדם האחר, הם מאמינים שהם יודעים במאה אחוז מה
החשיבות לפתור בעיות בזמן – עצוב שצריך ללמוד את זה בדרך הקשה. בבוקר שמחת תורה – היום שבו כולנו ציפינו לשמחה, לאור, לאחדות – קרה
למה הביטחון שלך לא יציב כמו שהיית רוצה? איך לקבל ביטחון עצמי בשיטת CBT היא שאלה שמעסיקה רבים שמרגישים שהם יודעים מה הם שווים—אבל בפועל
ייעוד האדם בעולם – מה באמת מחפש האדם מעבר למטרות וחזון? מה הוא ייעוד האדם בעולם? לשם מה נברא האדם? ועל מה הדגש של האדם
חוסן רגשי: מה באמת מאפשר לאנשים להישאר יציבים בתוך אתגרי החיים? איך אפשר לפתח חוסן רגשי בנפש שלנו? מה הם התכונות של אותם אנשים בעלי
למה אני מרגיש חסר מנוחת הנפש ואיך משיגים אותה? למה אני לא מרגיש מנוחת הנפש? ואיך אפשר לחיות מתוך שלוה ורוגע אמיתים? יש רגעים שבהם
לחץ נפשי אצל חוזרים בתשובה: למה זה קורה לי? נרצה לדבר אודות לחץ נפשי אצל חוזרים בתשובה, למה הם מרגישים שהכל כבד עליהם ומה אפשר
למה אני לא מצליח להתמיד במה שאני עושה? למה אני לא מצליח להתמיד? איך אפשר להתמיד יותר במה שאני עושה? ומה עוצר אותי כל הזמן?
איך להפסיק לחשוב על העבר כל הזמן? איך להפסיק לחשוב על העבר כל הזמן? למה העבר מנהל אותנו? ואיך אפשר להשתחרר ממנו? האבן עזרא כותב
מגיע לך להרגיש טוב יותר – קרא כאן על 100 דרכים יעילות לשיפור ההרגשה הטובה שלך כבר עכשיו. להרגיש טוב יותר עם עצמנו זו לא
איך זה קורה שהאדם מאבד תקווה ואמונה בעצמו? איך האדם מאבד את תקווה ואמונה בעצמו וכיצד אפשר להשיב אותו מחדש? יש רגעים בחיים שבהם האדם
לא כל מחשבה מטרידה היא כפייתיות – אבל יש סימנים שכדאי לשים לב אליהם איך לדעת אם אני סובל מכפייתיות? סימנים מקדימים לזיהוי כפייתיות. יש
מתי לחץ רגיל הופך למצוקה רגשית? חרדה או עומס נפשי? איך ניתן לדעת מה הגבול בין לחץ רגיל לבין מצוקה רגשית אמיתית? כולנו חווים תקופות
למה אנחנו חיים בתחושת לחץ גם כשאין סכנה אמיתית? כיצד טיפול CBT עוזר להשתחרר ממצב הישרדותי מלווה בדריכות ומתח תמידי? יש אנשים שקמים בבוקר וכבר
אנשים לא דוחים טיפול רגשי כי לא כואב להם — אלא כי הם התרגלו לחיות עם הכאב למה אנשים דוחים טיפול רגשי? מדוע הם מתעכבים
אבילות ואובדן – כשהלב מנסה לעכל מציאות חדשה על תהליך של אבילות ואובדן, איך להתמודד עם זה ומדוע זה קורה. יש רגעים בחיים שבהם האדם
האם טיפול רגשי באמת עוזר לאנשים להרגיש טוב יותר? בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים פונים לקבלת טיפול רגשי — אבל לצד העלייה במודעות, עדיין קיימת
אנשים מרצים – למה קשה לך להגיד לא ולמה זה שוחק אותך מבפנים אם אתה מזדהה עם דפוס של אנשים מרצים, ייתכן שאתה מוצא את
למה אני כל הזמן בלחץ? הסבר מעמיק על מה שבאמת קורה לך בפנים למה אני כל הזמן בלחץ? איך להשתחרר מהלחץ המתמיד? ואיך אפשר להיכנס
על פחדים עמוקים ותחושת אשמה שאינה חולפת במאמר זה נדבר אודות פחדים עמוקים ותחושת אשמה שאינה חולפת, מה גורם לתופעה ואיך אפשר להשתחרר מזה? יש
למה גם זוגות שאוהבים אחד את השני ממשיכים להיפגע שוב ושוב? משקעי זוגיות לא נוצרים ברגע אחד. הם נבנים לאט־לאט, מתוך פגיעות קטנות, אכזבות, שתיקות,
עשייה משותפת בחיי הנישואין – לא רק לבלות יחד, אלא לבנות חיים יחד זוגות רבים חושבים שזוגיות טובה נשענת בעיקר על אהבה, תקשורת או התאמה.
המלצות ספרים לשיפור הנישואין והתקשורת בבית: באופן כללי אני ממליץ לכל זוג לקרוא ספרים לשיפור הנישואין שלהם. אני מציין כאן 7 ספרים שקראתי באופן אישי
מוערבות מול מובחנות: איך למצוא את האיזון הבריא בין העצמי לבין הזוגיות מה זה מעורבות מול מובחנות ואיך זה משפיע על הקשר הזוגי והנפשי של
למה ביקורת בקשר הזוגי פוגעת בנו כל כך עמוק? חשוב לכם לדעת איך להתמודד עם ביקורת בקשר בצורה נכונה? במאמר זה נסביר איך עושים זאת:
כשכל שיחה קטנה הופכת לפיצוץ — הבית מפסיק להרגיש מקום בטוח מה הן ההשלכות של זוגיות עם מריבות? מה הנזק והמחיר שלהן? וכיצד ניתן להפסיק
זמן איכות בזוגיות – למה הוא כל כך חשוב לקשר בריא ויציב? בתוך שגרת החיים העמוסה, בין עבודה, ילדים, אחריות כלכלית ועומס יומיומי, זוגות רבים
למה כבוד הדדי בתוך הבית משפיע על כל האווירה המשפחתית? במאמר זה נעסוק אודות החשיבות של כבוד הדדי בתוך הבית – למה הוא כל כך
הצלחה בזוגיות – מה באמת יוצר קשר יציב לאורך זמן? כשמדברים על הצלחה בזוגיות, רבים מחפשים נוסחה אחת ברורה שתסביר למה חלק מהזוגות מצליחים לבנות
רוצה להירגע? תתחיל לחשוב פחות – למה אנחנו חושבים יותר מדי? אם אתה רוצה ללמוד כיצד להירגע, עליך להתחיל ללמוד איך לחשוב פחות – דאגה
למה מחשבות חוזרות לא מפסיקות? יש מחשבות שלא סתם עוברות — הן חוזרות על עצמן שוב ושוב מה שנקרא "מחשבות חוזרות".שוב ושוב. לפעמים במשך שעות,
מה זה עיוותי חשיבה? עיוותי חשיבה הם דרכים אוטומטיות שבהן המוח מפרש את המציאות — אבל בצורה לא מדויקת.הם לא “שקר” מוחלט, אבל הם גם
האם אתה מאמין לכל מחשבה שעוברת לך בראש? הגיע הזמן שתחשוב מחדש. האם גם אתה מאמין לכל מחשבה שעוברת לך בראש? סביר להניח שישנה אפשרות
הדרך אל החכמה… חכמה מצטברת היא לא משהו שמגיע מיד – היא נבנית לאורך זמן, ככל שאנו לומדים, מיישמים וחוזרים על התנסות. פיתוח הכישרון לחכמה
משמעות היכולת לדייק פרטים בחשיבה שלנו ולמה צריך אותם לדייק פרטים זו אומנות של ממש – אחת הטעויות הנפוצות בחשיבה היא שימוש בפרטים כלליים ומעורפלים.
בין עובדה לפרשנות יש פערים גדולים, אולם לא תמיד אנחנו מודעים אליהם. אחד הכלים החשובים ביותר לחשיבה בריאה ולוויסות רגשי הוא היכולת להבדיל בין עובדות
שים לב למאמר הבא – לבדוק את המציאות – הוא עשוי לשנות לך את המבט שלך על העולם. תאר לעצמך שאתה יושב בנחת בסלון ביתך
רוב האנשים בטוחים מאוד במסקנות שלהם – למרות שהם לא טרחו לבדוק את היסודות שלהם. הם יודעים מה נכון, מה לא נכון, מה אפשרי ומה
אני מזמין אתכם לקרוא את הסיפור על פגישת טיפול רגשי אצלי בקליניקה – דמעות שאינן פוסקות… הטלפון ששינה את הכול הטלפון צלצל בשעה רגילה לחלוטין,
לצאת מדיכאון – הדיכאון שלא תמיד נראה לעין תכירו את סיפורו המרתק של א' ואיך הוא התחיל לצאת מדיכאון רב שנים. יש אנשים שחיים שנים
יש מצבים שבהם התקפי חרדה לא מופיעים סתם כך.היא עולה דווקא ברגעים הכי "רגילים" – מפגש משפחתי, ארוחה, שיחה פשוטה. זה הסיפור של א’, גבר
סיפור אמיתי על מטופל שסבל מהתמכרות להימורים – גלו כאן כיצד הדברים התגלגלו… יש אנשים שחושבים שהסבל מהתמכרות להימורים היא רק עניין של כסף.אבל האמת
מחשבות שליליות נובעות מרגשות ותחושות שלילים – אם אני רעב, עייף, מתוח, עצבני, מתוסכל, מצוברח – הנפש שלי מושכת מחשבות בהתאם. לעומת זאת מצב רוח חיובי מייצר מחשבות חיוביות. ע"י שינוי מצב הרוח משתנה הלך המחשבה.
מחשבה עקבית שחוזרת על עצמה שורשה נעוץ בתכונה של דאגנות – יש כאן דאגה פנימית עמוקה מסכנה או איום אפשרי שמייצר חשיבת יתר על כל דבר.
עובדה = מציאות ברורה שנבדקה ע"י חמשת החושים – כל מה שמצלמה או מיקרופון יכולים לקלוט זה עובדה.
פרשנות = מה שאני מאמין ומעניק משמעויות ופירושים אודות העובדה.
אפשר לקרוא על כך עוד במאמר שכתבנו "להבדיל בין עובדה לפרשנות"
מחשבות טורדניות יכולות לנבוע מהפרעה שנקרא אובססיה "הפרעה טורדנית כפייתית", מחשבות אי רצוניות שחוזרות על עצמם שוב ושוב.
דאגות הם דבר בריא עד גבול מסוים, אם אנחנו מרגשים שאנחנו דואגים יתר על המידה, זה הזמן לעשות שינוי מעשי – פעולות הסחת דעת, מיקוד החשיבה בתחביבים ודברים אחרים המושכים את הלב.
מחשבות הם אחד משלושת כלי המעשה של הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. כשם שאנחנו מבינים שלא כל דיבור או מעשה שלנו הוא נכון – כך גם לא כל מחשבה אצלנו נכונה. בעומק ההגדרה כל מחשבה היא דיבור פנימי של האדם עם עצמו "קול שהוא משמיע לעצמו בראש".
ראשית, צריך להסכים "לוותר" על דפוסי החשיבה השלילים שכביכול "מגינים" עלינו. שלב שני, אימון והרגל בדפוסי חשיבה חיובים ומיטיבים יותר.
תחושת שחיקה היא תופעה נפוצה שנובעת מעשית יתר ופעילות מתוך לחץ שלילי, עודף העשיה "משפיעה" על הרגש, האדם עשוי להתמקד רק ב"צריך" ולא נותן מקום ל"רוצה" שבו. הרפיות, פעילות גופנית וזמן מנוחה כנדרש יכול להועיל.
אדם שמרגיש מוצף רגשית קשה לו לפעול נכון באותו זמן, הרגש החזק "מקליש" את החשיבה הרציונלית וההתנהגות שלנו, בזמן תחושת הצפה הדבר הנכון ביותר הוא לצאת להתאורר, לייצר הפסקה פיזית ומנטלית מהאירוע והטריגר שהובילו להצפה ולהעסיק את החשיבה בעניינים מיטיבים יותר.
צניחת מצב רוח יכולה לנבוע מדברים רבים, סביר להניח שעבר איזשהוא טריגר (אירוע) חיצוני או פנימי שעורר תחושת ערך ירודה ויחד אתה גם מצב הרוח ירד.
כעס הוא פועל יוצא של חשיבה נוקשה, "כללי חיים" שמנהלים אותנו ולא מאפשרים לנו להירגע כשהם מופרים. צריך לפתח תכונת "ענוה וכניעה" כלפי המציאות שהקב"ה מזמן לנו בחיים, ובנוסף לאמן את החשיבה להיות גמישה ומכילה יותר.
על מנת לזהות רגשות כדאי לשבת במקום רגוע, עם דף ועט ולנסות לתמלל את הרגשות שאנחנו חווים – היעזרות בדף רגשות יכול לעזור לנו לבחור את "הרגש" המדויק.
וויסות רגשי נוצר על ידי פעולות שנעשות באופן מודע על מנת להתקרב אל החוויה ה"מרגשת" בצורה מבוקרת עד שממירים את הרגשות לרמה המווסתת הרצויה.
פחד הוא חיובי – הוא פועל למען הגנת האדם לדוג' כאשר יש סכנה ואנחנו בורחים למקום מוגן אנחנו מגדלים סיכוי להינצל. לעומת זאת, החרדה היא שלילית – החרדה מנהלת את האדם גם כשאין שום סכנה מציאותית, כל ההרגשה נמצאת רק בחוויה הפנימית של האדם ומייצרת עודף מתח ותחושת אי נוחות ולעיתים גם פגיעה בתפקוד.
כל פחד או חרדה נובעים מדימוי קטסטרופלי שהנפש שלנו לא יכולה להכיל. לדוג' אדם שסובל מחרדת נהיגה יש לו "תמונה" פנימית של תאונה שעשויה להתרחש אתו בזמן נהיגה.
את הפחדים ניתן לזהות לפי היותם מציאותיים וסבירים מבחינה סטטיסטית. לעומת זאת החרדות אינם סבירים ואינם מווסתים ומותאמים למציאות. לדוג' חרדת ממעליות שמא אתקע בתוך המעלית – הסיכוי להיתקע במעלית הוא מאוד נמוך ולא "מצדיק" חשש סביר לכך שהיא תתקע ולכן אין סיבה להימנע אמיתית מלהיכנס אליה.
ישנם גישות ושיטות מגוונות ורבות להשתחרר מחרדות, המומלץ שבהם הוא גישת CBT, תהליך חשיפה שבו האדם נחשף באופן הדרגתי אל החרדה עד שהנפש שלו לומדת להכיל ולקבל את החרדה.
בזמן התקף חרדה אמיתי אין הרבה מה לעשות ואדרבה הניסיון של האדם "להשתלט" על החרדה עשוי להגביר אותה. מה שצריך לעשות זה לקבל את החרדה ולהיכנע לה, חרדה אוטנטית לא אמורה להימשך יותר מ3-4 דקות. חשוב לזכור – התקף חרדה הוא לא מסוכן! הוא רק מרגיש ככה.
דחיינות היא תכונה שנובעת מהרצון של האדם "לברוח" מההתמודדות, יש לאדם דחייה רגשית מלעשות מה שצריך. לפעמים דחיינות נובעת מפרקפציוניזם, רצון שהכל יהיה בשלמות ואם זה לא מושלם אז לא מתחילים בכלל.
משימות חשובות צריכות להיות בפרונט על התודעה שלנו – צריך לערוך רשימת "חשיבות משימות" לפי סדר. בזמן מעשה צריך לזכור שיש בי דחף פנימי מלעשות את המשימה עכשיו, הנפש מעדיפה לדחות את המשימה לזמן אחר כדי להקל על ההתמודדות, לכן צריך לחלק את המשימות לחלקים קטנים ולעשות אותם בצורה הדרגתית ורגועה.
הרגלים טובים הם עבודת החיים של האדם, באופן כללי המשוואה היא מחשבה מייצרת תחושה, התחושה מייצרת התנהגות, ריבוי ההתנהגות מייצרת הרגל.
מוטיבציה נוצרת כאשר יש לנו "למה", למה אתה עושה מה שאתה עושה?, בנוסף תחושת ההתקדמות והמגמה מגבירה מוטיבציה, חשיפה לנתונים מהעבר להווה וצפיה לעתיד מגבירים מוטביציה.
ביקורת היא בהחלט דבר שלא נעים לנו לשמוע, אבל יחד עם זאת יתכן שיש בה דבר אמיתי. ראשית צריך לחלק את הביקורת לשניים – החלק העניני והחלק האישי, את הפן האישי לשים בצד ולהתמקד בחלק הענייני, לשאול את עצמנו האם יש בו אמת או לא? אם כן אז נהדר, זה נותן לנו כיון לשיפור ומראה לנו מה אנחנו יכולים להיות.
כושר הבעה הוא כישרון נרכש שנלמד ע"י הרגל ואימון, יחד עם זאת פעמים שאנחנו מתקשים להביע את עצמנו מחמת פחד, מתח וחרדה מול האדם שמולנו. צריך לזהות "מה מפריע" לנו לדבר כראוי מול האדם שמולנו ולשבור את המחסום הרגשי שנועל אותנו.
ריקון המחשבות, לא להתמקד בשום דבר חוץ ממה שהאחר מספר לנו. להתעניין כמה שאפשר במה שנאמר וגם להביע זאת ע"י קשר עין והפניית הגוף כלפי המדבר. שיקוף הנאמר והנהון הראש גם כן יכולים להוסיף "תחושת" הקשבה.
בזמן ויכוח צריך להתמקד בפתרון העניני שנותן מענה לשני בני האדם, לא להתווכח על פרשנויות, רגשות, אמונות ותחושות.
צריך להביע את הרצונות, הגבולות שלנו בטון סמכותי – אסרטיבי, לא צעקני שמביע כעס ולא חלש שמביע חולשה, אמירה ברורה ולא פוגענית אלא דרישה בדרך של כלל "זה אסור לעשות אצלנו בבית" וזהו.
יש לכם שאלות? רוצים שנכתוב על נושא שחשוב לכם?
שלחו לנו את שאלתכם ונשמח לענות לכם בהקדם.