חילוקי דעות בחינוך הילדים: איך בונים קו הורי משותף?

איך לפתור חילוקי דעות בחינוך הילדים וכיצד לבנות קו משותף?

חילוקי דעות בחינוך הילדים יכולים להתעורר סביב שיעורי בית, שעות שינה, התנהגות ליד השולחן, יציאה לחברים או חלוקת תפקידים בבית. כדי לבנות קו הורי משותף, כדאי לבחור נושא אחד, להבין מה חשוב לכל הורה, להתאים את הציפיות לילד ולנסח הסכמה ברורה שאפשר ליישם. לצד הכללים המשותפים, אפשר להשאיר מקום לסגנון האישי של כל הורה.

הנה מצב מוכר: הילד מבקש להישאר עוד קצת אצל חבר. הורה אחד אומר שהגיע הזמן לחזור. ההורה השני חושב שאפשר להתגמש. בתוך דקות, השיחה עוברת משעת החזרה לטענות על כל החינוך בבית:

״אצלך תמיד מותר הכול״.

״ואצלך כל דבר הופך למאבק״.

הבקשה של הילד נשארת ברקע, ובמרכז עומדת השאלה מי מההורים צודק.

איך עוצרים את המעגל הזה, ומגיעים להחלטות ששני ההורים יכולים לעמוד מאחוריהן?

למה נוצרים חילוקי דעות בחינוך הילדים?

כל הורה מגיע להורות עם ניסיון חיים, הרגלים, ערכים וציפיות. יש מי שגדל בבית מסודר מאוד ומייחס חשיבות רבה לכללים. אחר זוכר כיצד דרישות נוקשות הכבידו עליו, ורוצה לתת לילד יותר אפשרות לבחור.

לפעמים המחלוקת קשורה לשתי דאגות שונות. בוויכוח על שיעורי הבית, למשל, הורה אחד עשוי לחשוש שהילד לא ילמד להתמיד. ההורה השני עשוי לדאוג שהלחץ סביב הלימודים הופך את אחר הצהריים לקשה עבורו.

גם חלוקת העומס משנה את התמונה. קל יותר להציע כלל כאשר לא צריך ליישם אותו לבד, ערב אחרי ערב, עם כמה ילדים עייפים.

כדאי לשאול זה את זה:

״על מה חשוב לך לשמור בהחלטה הזאת, ומה מדאיג אותך בדרך שאני מציע?״

הבנת הדאגה של ההורה השני יכולה לפתוח אפשרויות נוספות. אפשר להרחיב על ההבחנה בין הקשבה, הבנה והסכמה במאמר שלושת רבדי התקשורת: הקשבה, הבנה והסכמה.

מהו קו הורי משותף?

קו הורי משותף הוא אוסף של הסכמות בנוגע לציפיות מהילדים, לתגובות ההורים ולדרך שבה מקבלים החלטות.

עבודת צוות הורית כוללת גם תמיכה מעשית וחלוקת אחריות. לפי Raising Children Network, שיתוף פעולה בין ההורים מסייע לילדים לחוות ביטחון וללמוד תקשורת מכבדת.

אפשר לחלק את הנושאים בבית לשלוש קבוצות:

למשל, אפשר להסכים על סדר ההתארגנות לשינה, בזמן שכל הורה בוחר כיצד ללוות את הילד: בסיפור, בשיחה קצרה או בשיר.

התיאום נדרש בעיקר במקום שבו החלטות סותרות מקשות על הילד להבין מה מצופה ממנו.

חמישה צעדים לבניית הסכמה הורית

מומלץ לקיים את השיחה בזמן רגוע, ולבחור נושא אחד. הגישה של הגדרת הבעיה, בירור הצרכים, בחירת פתרון ובדיקתו מופיעה גם במדריך לפתרון בעיות בין הורים של Raising Children Network.

1. תארו מצב מסוים

בחרו אירוע שאפשר להבין ולשנות:

״בשלושת הערבים האחרונים נתנו תשובות שונות לגבי המשך המשחק לפני השינה״.

תיאור כזה מאפשר לעסוק במה שקרה, בלי להגדיר את ההורה השני כ״נוקשה״ או ״ותרן״.

2. הגדירו מה חשוב לכל אחד

כל הורה משלים שני משפטים:

״חשוב לי שהילד ילמד…״

״אני חושש שאם נפעל בדרך הזאת…״

אפשר לגלות ששניכם רוצים לעודד אחריות, אבל חלוקים בשאלה כיצד לעזור לילד לרכוש אותה.

3. בדקו מה הילד מסוגל לעשות

האם הדרישה מתאימה לגילו וליכולותיו? האם הוא מבין אותה? האם נדרשת עזרה כדי לבצע אותה?

בהנחיות CDC ליצירת כללים לפעוטות ולילדי גן מודגשים כללים ברורים ומציאותיים, המותאמים ליכולת הילד, לצד הסבר על ההתנהגות הרצויה.

4. נסחו מה תעשו בפועל

הסכמה טובה כוללת את הציפייה מהילד ואת פעולת המבוגרים.

למשל: ״לפני היציאה בבוקר מכניסים את הבקבוק לתיק. בתחילת השבוע נזכיר ונבדוק יחד״.

5. קבעו זמן לבדיקה

אפשר לנסות הסכמה במשך שבוע, כדוגמה, ואז לשאול: מה הצליח? מה הכביד? האם שנינו הצלחנו ליישם אותה? מה צריך להתאים?

תקופת הניסיון מאפשרת ללמוד מהמציאות בבית.

מה עושים כשאחד ההורים אומר ״כן״ והשני ״לא״?

כאשר ילד פונה להורה נוסף אחרי שקיבל תשובה, כדאי קודם לברר מה נאמר. אין צורך להניח מיד שהוא מנסה להפריד בין ההורים; ייתכן שהוא מקווה לתשובה אחרת, לא הבין את ההחלטה או רוצה להסביר משהו נוסף.

אפשר לומר:

״כבר דיברת על זה עם אבא או עם אמא? אני רוצה להבין מה סיכמתם לפני שאענה״.

אם התברר שניתנו שתי תשובות שונות:

״נתנו לך תשובות שונות. אנחנו צריכים לתאם בינינו, ונחזור אליך לפני שצריך להחליט״.

ההמלצה לבדוק כיצד ההורה השני כבר טיפל בבקשה, ולתאם תגובה במצבים חדשים, מופיעה גם בהנחיות לגיבוי הדדי בהורות.

כדאי להקפיד על שלושה דברים:

• לתאם ישירות ביניכם. הילד אינו צריך להעביר מסרים או לשכנע הורה בשם ההורה השני.
• לתת תשובה בזמן רלוונטי. בקשה לצאת לחבר היום דורשת התייחסות היום.
• לקחת אחריות על הבלבול. אם הילד פעל לפי אישור שקיבל, אין להאשים אותו בסתירה שנוצרה בין המבוגרים.

כשמשנים תשובה, אפשר להסביר בקצרה מה השתנה. אין צורך לפרט לילד את כל הוויכוח.

האם צריך תמיד לגבות את ההורה השני?

חשוב לשמור על כבודו של ההורה השני, ובאותה מידה חשוב לאפשר בדיקה ותיקון של החלטות.

אם מדובר בהבדל סביר בגישה, בדרך כלל אפשר לשוחח עליו בפרטיות. אם ניתנה תגובה מוגזמת, אפשר לעצור ולבחון אותה מחדש. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להורים להכיר בטעויות, להתנצל כשצריך ולהסביר כיצד יפעלו בהמשך.

למשל:

״הגבתי מתוך כעס וקבעתי תגובה מוגזמת. אני מתקן אותה. עדיין צריך לטפל במה שקרה, ונעשה את זה בצורה שמתאימה למצב״.

במקרה של מכות, השפלה, איומים או סכנה, מגינים על הילד בדרך בטוחה ופונים לעזרה מתאימה. גיבוי הורי אינו מצדיק התנהגות פוגעת. גם ההנחיות המקצועיות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מתנגדות לענישה גופנית ולביוש ילדים.

כלי מעשי: דף הסכמה הורית בנושא אחד

לפני שמנסים לשנות את ההתנהלות בכל הבית, אפשר למלא יחד דף קצר. הדוגמה הבאה עוסקת בילד שמתקשה להתחיל שיעורי בית, והיא נועדה להמחשה ולהתאמה למשפחה.

כדאי להוסיף לדף משפט אחד:

״נדע שההסכמה עוזרת כאשר…״

למשל: כאשר ברור לילד מתי מתחילים, כאשר הוא זקוק לפחות תזכורות או כאשר ההורים מצליחים לתאם בלי להתווכח לידו.

כך אפשר לבחון יותר מאשר את השאלה אם הילד ביצע את ההוראה מיד.

מה עושים כאשר מסכימים בשיחה, אבל בבית זה לא מחזיק?

הסכמה עשויה להיראות הגיונית בזמן רגוע ולהתברר כקשה לביצוע בשעת העומס.

לפני שמסיקים שההורה השני אינו משתף פעולה, כדאי לברר מה קרה בניסיון האחרון:

האם הכלל היה ברור? האם ניתנה הבטחה שאי אפשר לקיים? האם כל האחריות נפלה על הורה אחד? האם נדרש מהילד משהו שהיה קשה מדי עבורו באותו רגע?

אפשר לפתוח כך:

״סיכמנו שנתחיל להתארגן מוקדם, ובפועל זה לא קרה. מה הקשה עליך? איזה שינוי יעזור לנו מחר?״

לפעמים הפתרון הוא חלוקת משימות פשוטה: אחד מלווה את ההתארגנות של הילד, והשני מטפל באח הצעיר או מכין את הנדרש לבוקר. תמיכה מעשית וחלוקת אחריות הן חלק מהגיבוי ההדדי בין הורים.

אם הפער נמשך, חשוב לתת מקום גם להתנגדות עצמה. הסכמה שנאמרה רק כדי לסיים שיחה דורשת בירור נוסף.

איך משתפים את הילדים בהחלטות?

אפשר להקשיב לילד ולשתף אותו בדרכי היישום, בהתאם לגילו ולנושא. האחריות להחלטות נשארת אצל ההורים.

במקום לשאול ״מי צודק, אבא או אמא?״, שאלו:

״מה הכי קשה לך בהתארגנות?״

״מה יכול לעזור לך לזכור?״

״מבין שתי האפשרויות האלה, מה מתאים לך יותר?״

אצל ילד צעיר אפשר להציע בחירה מצומצמת ולעזור בביצוע. עם ילד גדול יותר אפשר לברר יחד מה לא עובד בתוכנית הקיימת. בגיל ההתבגרות יש מקום הולך וגדל לשיחה על אחריות, עצמאות ותוצאות של בחירות, לצד ציפיות ברורות.

הקשבה לילד יכולה לספק מידע שההורים פספסו. היא אינה מחייבת לקבל כל בקשה.

מתי כדאי לפנות להדרכת הורים או לייעוץ זוגי?

כדאי לשקול עזרה כאשר חילוקי הדעות חוזרים באותם נושאים, כאשר קשה ליישם הסכמות או כאשר הדיונים על הילדים הופכים שוב ושוב לפגיעה הדדית.

הדרכת הורים באשקלון יכולה להתמקד בהבנת צורכי הילד, בהתאמת הציפיות, בבניית גבולות ובתיאום התגובות בבית.

כאשר המחלוקת החינוכית כרוכה גם בתחושה מתמשכת של חוסר הקשבה, ביטול או קושי בקבלת החלטות משותפות, אפשר לבדוק התאמה לטיפול זוגי באשקלון.

אפשר להגיע עם מקרה אחד מהשבוע האחרון: מה הילד ביקש, מה כל הורה אמר, כיצד התפתחה השיחה ומה ניסיתם לעשות. דוגמה ממשית מאפשרת להתחיל בעבודה ממוקדת.

שאלות נפוצות על חילוקי דעות בחינוך הילדים

האם הורים חייבים להסכים על כל דבר?

אפשר לקבוע עקרונות וכללים משותפים, ולהשאיר חופש בהחלטות יומיומיות קטנות. כדאי לתאם מראש נושאים שחוזרים ויוצרים סתירות, וכן החלטות משמעותיות בנוגע לילד.

מה עושים כשאחד ההורים מחמיר והשני מתגמש?

בחרו אירוע מסוים ובדקו מה כל אחד מנסה להשיג. חפשו הסכמה שמגדירה גם את הגבול וגם את העזרה שהילד יקבל כדי לעמוד בו. התוויות ״מחמיר״ ו״מתגמש״ אינן מתארות את כל התמונה.

האם שינוי החלטה פוגע בסמכות ההורית?

אפשר לשנות החלטה בעקבות מידע חדש או הכרה בטעות. הסבירו את השינוי בקצרה, וקבעו מה תקף כעת. גם ההורים יכולים להדגים שיקול דעת ואחריות.

האם צריך לקבוע אותם כללים לכל הילדים?

יש עקרונות משותפים, כמו שמירה על הגוף ועל הכבוד. ציפיות בנוגע לעצמאות, עזרה בבית ושעות חזרה יכולות להשתנות לפי גיל, יכולת ונסיבות. כדאי להסביר את ההבדלים באופן ענייני.

מה עושים אם רק אחד ההורים מוכן לפנות להדרכה?

אפשר להתחיל בהתייעצות של הורה אחד, בהתאם למסגרת המקצועית. המפגש יכול לעסוק בתגובותיו ובאפשרויות הפעולה שלו; אין צורך להמתין להסכמה מלאה כדי לבקש עזרה.

רוצים לבנות דרך הורית שמתאימה לבית שלכם?

ב״המרחב לנפש״ אפשר לפנות לבירור ולהדרכה סביב גבולות, שיתוף פעולה וחילוקי דעות בחינוך הילדים. המטרה היא להבין את הקושי ולגבש צעדים ששני ההורים יוכלו ליישם בחיי היום־יום.

לתיאום שיחת היכרות קצרה: 0504101490 — שיחות בלבד.
הרב שנהב עסיס, יועץ זוגי ומטפל רגשי, אשקלון.