הצורך של האדם במשמעות קיומית – מדוע הישגים לבדם אינם מספיקים?
מהו הצורך של האדם במשמעות קיומית ולמה חשוב לנו להכיר אותו עבור איכות חיינו?
יש שאלות שמתעוררות דווקא כאשר החיים מתחילים להסתדר. האדם השיג חלק מהמטרות שהציב לעצמו, בנה שגרה, מילא תפקידים וצבר הישגים – ובכל זאת הוא אינו חש את הסיפוק שציפה למצוא.
במצבים כאלה השאלה אינה בהכרח “מה חסר לי?”, אלא שאלה עמוקה יותר: “לשם מה אני עושה את כל זה, ולאיזה כיוון החיים שלי מתקדמים?”
זהו ביטוי אפשרי של הצורך של האדם במשמעות קיומית. האדם אינו זקוק רק לקיום בטוח ונוח, אלא גם לתחושה שחייו מובנים, שיש להם כיוון ושהנוכחות שלו בעולם נושאת ערך.
הפסיכולוג אברהם מאסלו והפסיכיאטר ויקטור פרנקל עסקו שניהם בשאלת המניעים העמוקים של האדם. עם זאת, כל אחד מהם התבונן בה מזווית אחרת. מאסלו תיאר את התנועה מן הצרכים הבסיסיים אל המימוש העצמי, ואילו פרנקל העמיד במרכז את שאיפתו של האדם למצוא משמעות הראויה להתמסרות.
החיבור בין שתי התפיסות מאפשר להבין מדוע אדם עשוי להיות מוקף בשפע, בהצלחה וביציבות – ועדיין להרגיש שחסר בחייו דבר מה מהותי.
מהי משמעות קיומית?
משמעות קיומית אינה רק מטרה נקודתית, תחביב מהנה או תחושה חולפת של סיפוק. היא נוגעת לדרך שבה האדם מבין את חייו כמכלול.
מחקרים בני זמננו מבחינים בין שלושה מרכיבים מרכזיים של משמעות בחיים:
מובנות – התחושה שסיפור החיים אינו אוסף מקרי של אירועים, אלא מציאות שאפשר להבין ולארגן לכדי תמונה שלמה.
כיוון ותכלית – הידיעה שיש לאדם מטרות וערכים שאליהם הוא מבקש להתקדם.
חשיבות וערך – התחושה שלחיים עצמם יש משקל, ושקיומו ומעשיו של האדם אכן חשובים.
הבחנה זו מופיעה בספרות המחקרית העכשווית על משמעות בחיים, בין היתר בסקירה שפורסמה ב־Annual Review of Psychology.
אדם עשוי לדעת היטב מה הוא צריך לעשות היום, אך לא להבין כיצד הפעולות האלה מתחברות לסיפור חייו. הוא יכול להיות עסוק מאוד, אך ללא כיוון פנימי. הוא עשוי לקבל הערכה מהסביבה, ובכל זאת להתקשות להרגיש שלחייו יש ערך שאינו תלוי במחמאות ובהישגים.
לכן הצורך במשמעות קיומית אינו מסתכם במציאת “מטרה גדולה”. הוא כולל את היכולת לחבר בין המעשים היומיומיים, הערכים האישיים והכיוון שהאדם מבקש לתת לחייו.
המודל מוכר כיום בעיקר באמצעות חמש קבוצות של צרכים:
צרכים גופניים בסיסיים – מזון, שתייה, שינה והתנאים הדרושים לקיום.
ביטחון ויציבות – הגנה, סדר, בריאות ותחושת ביטחון במציאות.
השתייכות ואהבה – משפחה, חברות, קהילה ותחושת שייכות.
הערכה וכבוד – ערך עצמי, מסוגלות, הישגים והכרה מצד אחרים.
מימוש עצמי – ביטוי היכולות והפוטנציאל הייחודי של האדם.
לפי מאסלו, כאשר צורך בסיסי אינו מקבל מענה, הוא נוטה לתפוס חלק גדול מתשומת הלב. אדם המתמודד עם רעב, סכנה או חוסר יציבות יתקשה בדרך כלל להקדיש את מלוא כוחותיו לצמיחה ולמימוש עצמי.
עם זאת, חשוב שלא להפוך את סולם הצרכים למערכת נוקשה. מאסלו עצמו הבהיר שלא נדרשת השלמה מלאה של שלב אחד לפני הופעתו של צורך אחר. אנשים עשויים להיות מסופקים בחלק מן הצרכים וחסרים באחרים בעת ובעונה אחת. הוא אף הכיר בכך שאדם מסוגל לעיתים להעדיף אידיאל, ערך או שליחות על פני נוחות וביטחון.
מה קורה כאשר הצרכים מתמלאים – אך הלב עדיין אינו שקט?
אחד הרעיונות החשובים אצל מאסלו הוא שהשגת ביטחון, השתייכות והערכה אינה מסיימת את התפתחות האדם. גם לאחר שצרכים אלה קיבלו מענה, עשויה להופיע אי־נחת חדשה: האדם מרגיש שהוא עדיין אינו מבטא את היכולות הטמונות בו.
מאסלו כינה זאת “הצורך במימוש עצמי” – השאיפה של האדם להיות בפועל מה שהוא מסוגל להיות בכוח.
אדם יכול לעבוד בעבודה יציבה, לקבל הערכה ולנהל חיים מסודרים, אך להרגיש שכישרון משמעותי בתוכו אינו מקבל ביטוי. אדם אחר עשוי לגלות שהישגיו מרשימים כלפי חוץ, אך אינם מחוברים לערכים שהוא באמת מכבד. במקרה כזה, החסר אינו בהכרח בעוד הצלחה, אלא בחיבור מדויק יותר בין היכולת, הערך והעשייה.
אולם כאן מתעוררת שאלה נוספת: האם תכלית החיים היא רק לממש את עצמי, או שהאדם זקוק גם להתכוונות לדבר מה שמעבר לעצמו?
ויקטור פרנקל: האדם אינו חי רק למען סיפוק עצמי
ויקטור פרנקל, מייסד הלוגותרפיה, הציג את השאיפה למשמעות כמניע יסודי בחיי האדם. לפי תפיסתו, האדם אינו מבקש רק להפחית מתח, להשיג הנאה או לממש את כישרונותיו. הוא מבקש לדעת למען מה ראוי להשתמש בכוחות האלה.
במונחיו של פרנקל, משמעות אינה תשובה נוחה שהאדם מנסח כראות עיניו. המציאות מעמידה לפניו תפקידים, אנשים, ערכים ואפשרויות, והוא נדרש לזהות מהי התגובה הראויה ממנו במצב המסוים.
כך משתנה מוקד השאלה. במקום להתמקד רק ב“מה אני רוצה לקבל מן החיים?”, האדם לומד לבחון גם “מה החיים מבקשים ממני כעת?”
תפיסה זו מחברת בין משמעות לבין אחריות. המשמעות אינה נשארת רעיון מופשט, אלא מתבטאת בבחירה, במחויבות ובמעשה. על פי מכון ויקטור פרנקל, פרנקל ראה בשאיפה למשמעות מניע אנושי מרכזי והדגיש את יכולתו של האדם להתכוון לערך, לאדם או למשימה שמעבר לעיסוק בעצמו.
מאסלו ופרנקל אינם חייבים לסתור זה את זה. אפשר לראות בהם שתי נקודות מבט המשלימות זו את זו.
מאסלו מסייע לנו לשאול:
איזה צורך מרכזי אינו מקבל מענה בחיי?
האם חסרה לי תחושת ביטחון, שייכות או הערכה?
אילו יכולות וכישרונות עדיין אינם באים לידי ביטוי?
פרנקל מזמין אותנו להוסיף שאלות אחרות:
למען איזה ערך כדאי לי להשתמש ביכולות שלי?
איזו אחריות מונחת לפניי בתקופה הזאת?
למי או למה העשייה שלי יכולה לתרום?
איזו עמדה אני מבקש לבחור כלפי מציאות שאיני יכול לשנות?
מימוש עצמי עוסק במידה רבה בהפיכת האפשרויות הפנימיות של האדם למציאות. משמעות קיומית מוסיפה לכך כיוון: לא רק מה אני מסוגל להיות, אלא לשם מה ראוי שאהיה כזה.
אדם עשוי לממש כישרון ולהצליח באמצעותו, אך אם הכישרון משמש רק להשגת מעמד, הוא עלול להישאר בלתי מסופק. לעומת זאת, כאשר אותה יכולת מחוברת לתרומה, לאחריות או לערך עמוק, היא מקבלת משמעות רחבה יותר.
מדוע הצלחה אינה מבטיחה תחושת משמעות?
הצלחה יכולה להעניק ביטחון, חופש פעולה, הערכה ותחושת מסוגלות. כל אלה צרכים חשובים, ואין צורך לזלזל בהם. הבעיה מתחילה כאשר האדם מצפה שהישג חיצוני יספק תשובה לשאלה קיומית.
יעד יכול לומר לנו לאן להגיע, אך לא תמיד מדוע הדרך ראויה.
אדם עשוי להציב לעצמו יעד מקצועי, כלכלי או חברתי. במשך תקופה ארוכה הוא משקיע מאמצים, מתגבר על קשיים ולבסוף משיג אותו. לאחר ההתלהבות הראשונית הוא מגלה שהשאלה הפנימית לא נפתרה. כעת עליו להציב יעד נוסף כדי להמשיך להרגיש בתנועה.
כך יכולה להיווצר שרשרת בלתי פוסקת של הישגים שאינם מתחברים לכיוון פנימי ברור. האדם מתקדם במהירות, אך אינו בטוח אם הוא מתקדם אל המקום הנכון עבורו.
משמעות קיומית אינה מבטלת שאיפות והישגים. היא בוחנת מה משרת ההישג, איזה ערך הוא מבטא וכיצד הוא משתלב בחיים שהאדם רואה כראויים.
סימנים אפשריים לכך שהצורך במשמעות אינו מקבל מענה
חוסר במשמעות אינו נראה תמיד כמשבר גלוי. לעיתים הוא מופיע דווקא אצל אדם מתפקד, פעיל ואחראי.
הוא עשוי להתבטא בכמה דרכים:
תחושה שהימים חוזרים על עצמם בלי התקדמות מהותית.
ירידה בהתלהבות גם לאחר השגת מטרות חשובות.
תלות מוגברת באישור, בהכרה או בהשוואה לאחרים.
מעבר תכוף בין עיסוקים בניסיון למצוא דבר שייצר סיפוק.
קושי לשהות בשקט ללא עיסוק או הסחת דעת.
שחיקה הנובעת מפעילות רבה שאינה מחוברת לערך ברור.
פער בין החיים שהאדם מנהל לבין האדם שהוא מבקש להיות.
שאלה חוזרת בנוגע לערך של המאמץ וההתמודדות.
חשוב להדגיש שלא כל עייפות, שעמום או ירידה במוטיבציה נובעים מחוסר במשמעות. תחושות כאלה עשויות להיות קשורות גם לעומס, חרדה, ירידה במצב הרוח, מצב רפואי או נסיבות חיים מורכבות. כאשר הקושי מתמשך או פוגע בתפקוד, נכון לבחון אותו באופן מקצועי ולא להסתפק בהסבר קיומי בלבד.
האם משמעות חייבת להיות מטרה גדולה?
לעיתים האדם מחפש הגדרה מרשימה שתסכם את כל חייו, ולכן הוא מתקשה לזהות את המשמעות שכבר נמצאת בתוך המציאות היומיומית שלו.
משמעות יכולה להופיע בנאמנות למשפחה, בהשקעה בחינוך, במילוי תפקיד מקצועי ביושר, בעזרה לאדם אחר, בלימוד, ביצירה, בהתמודדות עם מידה אישית או בהחלטה לחיות בהתאם לערך חשוב.
לא כל מעשה משמעותי זוכה להכרה ציבורית. פעמים רבות דווקא פעולות שקטות ועקביות מעניקות לחיים את עומקם: התחייבות שקוימה, אדם שקיבל הקשבה, ילד שזכה לנוכחות, יכולת שנעשה בה שימוש נכון או גבול שהאדם למד להציב מתוך אחריות.
הצורך של האדם במשמעות קיומית אינו מחייב אותו לשנות את העולם כולו. הוא מזמין אותו לפגוש את חלקו בעולם באופן מדויק ואחראי יותר.
כיצד מתחילים לברר משמעות קיומית?
אי אפשר תמיד להגיע לתשובה אחת ומהירה, אך אפשר לפתוח תהליך בירור באמצעות שאלות ממוקדות.
1. מה יקר בעיניי גם כאשר איש אינו מוחא לי כפיים?
השאלה מסייעת להבחין בין ערך פנימי לבין צורך בהכרה. מה הייתי ממשיך לכבד ולעשות גם אם הדבר לא היה מעלה את המעמד שלי?
2. באילו רגעים אני מרגיש שהכוחות שלי נמצאים במקום הנכון?
כדאי לחפש מצבים שבהם היכולת האישית פוגשת צורך ממשי: הסבר, הנהגה, הקשבה, יצירה, למידה, פתרון בעיה או נשיאה באחריות.
3. מהו הפער בין סדר היום שלי לבין הערכים שלי?
לפעמים האדם יודע מה חשוב לו, אך הזמן והכוחות שלו מופנים כמעט לחלוטין לכיוונים אחרים. זיהוי הפער מאפשר לעבור מהצהרה כללית לפעולה.
4. איזו אחריות אני דוחה שוב ושוב?
לא כל אחריות היא משמעות, אך פעמים רבות המשמעות נמצאת דווקא במקום שבו האדם מרגיש שנדרשת ממנו תשובה בוגרת שאינו יכול להעביר לאחר.
5. איזה סיפור אני מספר לעצמי על הדרך שעברתי?
משמעות כוללת גם מובנות. כאשר אירועי החיים נתפסים כאוסף של הצלחות וכישלונות מקריים, האדם עלול לחוש מפוזר. התבוננות מסודרת עשויה לעזור לזהות רצף, למידה, ערכים וכוחות שהתפתחו לאורך הדרך.
6. מהו הצעד הקטן שיבטא כבר השבוע ערך חשוב?
בירור משמעות שאינו מגיע למעשה עלול להישאר בגדר מחשבה. לעיתים פעולה אחת עקבית – שיחה, זמן לימוד, התחייבות, נתינה או שינוי בסדר העדיפויות – מקרבת את החיים אל הכיוון הראוי.
אחד הרעיונות המזוהים עם פרנקל הוא האפשרות למצוא משמעות גם כאשר האדם פוגש מציאות שאינו יכול לשנות. עם זאת, אין פירוש הדבר שסבל הוא רצוי או שכל כאב חייב לקבל מיד הסבר חיובי.
כאשר ניתן לשנות מצב פוגע, לבקש עזרה או להקל את הקושי – נכון לפעול. משמעות אינה תחליף להגנה, לטיפול או לפתרון מעשי.
רק מול מציאות שאינה ניתנת לשינוי באותו זמן מתעוררת שאלת העמדה: כיצד האדם מבקש לשאת את המצב מבלי לאבד את ערכיו ואת צלם דמותו? גם כאן אין צורך למהר ולדרוש מן האדם “למצוא את הטוב”. לעיתים תחילת המשמעות נמצאת בעצם ההסכמה להכיר בכאב, לקבל תמיכה ולבחור את הצעד האפשרי הבא.
כיצד טיפול רגשי יכול לסייע בבירור המשמעות?
תפקידו של המטפל אינו להחליט עבור האדם מהי משמעות חייו. משמעות שניתנת מבחוץ עלולה להפוך לסיסמה שאינה מתאימה לאישיותו, לערכיו ולמצבו.
תהליך רגשי יכול לסייע לאדם:
להבין מה עומד מאחורי תחושת הריקנות או התקיעות.
להבחין בין רצונות אישיים לבין ציפיות שהוטמעו בו.
לזהות ערכים, יכולות ומקורות של חיות פנימית.
לעבד משברים ששיבשו את תחושת הרצף והכיוון.
לבחון אילו פחדים מונעים ממנו לחיות בהתאם לערכיו.
לתרגם את הבירור הפנימי להחלטות ולפעולות מציאותיות.
לעיתים הקושי אינו מחסור במשמעות עצמה, אלא חרדה, ביקורת עצמית, אשמה או חוויות עבר שמקשות על האדם להתחבר למה שכבר חשוב לו. במקרים אחרים נדרש שינוי בסדרי העדיפויות או בניית כיוון חדש המתאים לשלב החיים הנוכחי.
בטיפול רגשי לגברים באשקלון ניתן לשלב בירור של ערכים ומשמעות יחד עם הבנת הקושי הרגשי וכלים מעשיים לשינוי.
סיכום: האדם זקוק גם לבסיס וגם לכיוון
סולם הצרכים של מאסלו מזכיר לנו שאי אפשר להתעלם מן הגוף, הביטחון, השייכות, ההערכה והמימוש העצמי. אלה אינם צרכים נמוכים במובן של חוסר חשיבות, אלא התשתית שעליה מתפתחים החיים.
הגותו של פרנקל מוסיפה שגם תשתית יציבה אינה מספיקה תמיד. האדם זקוק לכיוון שאליו יפנה את כוחותיו, לערך שלמענו יפעל ולאחריות שתהפוך את חייו מתהליך של קבלת צרכים לתהליך של נתינה ומענה.
הצורך של האדם במשמעות קיומית אינו מותרות השמורות לאנשים פנויים מדאגות. הוא חלק מן השאלה כיצד לחיות חיים שאינם רק נוחים או מוצלחים, אלא גם מובנים, מכוונים וראויים.
לא תמיד האדם צריך למצוא תשובה חדשה לחלוטין. לפעמים עליו לזהות מחדש את הערך שכבר נמצא בחייו – ולהעניק לו מקום ממשי בתוך הבחירות של היום־יום.
שאלות נפוצות על הצורך במשמעות קיומית
מהי משמעות קיומית?
משמעות קיומית היא התחושה שלחייו של האדם יש מובנות, כיוון וערך. היא מחברת בין סיפור החיים, הערכים, המטרות והאחריות שהאדם בוחר לממש.
האם משמעות קיומית ומטרה הן אותו הדבר?
לא. מטרה היא יעד שאפשר להשיג, ואילו משמעות מסבירה מדוע המטרה ראויה וכיצד היא מתחברת לערכים ולכיוון הרחב של החיים. כמה מטרות שונות יכולות לשרת אותה משמעות.
האם לכל אדם יש משמעות אחת קבועה?
לא בהכרח. משימות, תפקידים ומקורות של משמעות עשויים להשתנות בתק שונות. עם זאת, ערכי יסוד מסוימים יכולים ללוות את האדם לאורך שנים ולהתבטא בכל שלב בצורה אחרת.
האם אפשר לחפש משמעות גם כאשר הצרכים הבסיסיים אינם מסופקים?
כן. צרכים בסיסיים משפיעים מאוד על תשומת הלב ועל הכוחות הזמינים, אך הם אינם מבטלים בהכרח את היכולת לדבוק בערך או בשליחות. גם מאסלו הכיר במקרים שבהם אנשים העדיפו אידיאל וערך על פני צורך בסיסי.
האם תחושת חוסר משמעות היא דיכאון?
לא בהכרח. חוסר משמעות עשוי לגרום לריקנות ולירידה במוטיבציה, אך דיכאון הוא מצב רחב יותר שדורש בחינה מקצועית. כאשר מופיעים תסמינים מתמשכים או פגיעה בתפקוד, חשוב שלא להסתפק בבירור פילוסופי בלבד.
האם המטפל יכול לומר לאדם מהי משמעות חייו?
מטפל יכול לסייע בבירור הערכים, הכוחות, הקונפליקטים והאפשרויות, אך אינו אמור להכתיב תשובה. המטרה היא לעזור לאדם לזהות את הכיוון הראוי לו ולחיות בצורה מחוברת ואחראית יותר.
כיצד אפשר להתחיל כבר עכשיו?
אפשר לבחור ערך אחד שחשוב לך ולשאול איזו פעולה קטנה תבטא אותו השבוע. משמעות נעשית מוחשית כאשר ערכים עוברים מן המחשבה אל ההתנהגות.
הרב שנהב עסיס הוא מטפל רגשי ויועץ זוגי מוסמך.
יועץ בקו ההלכה הספרדי ובבית ההוראה ליציבות נפשית.
מעניק יעוץ פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלו ובשיחות זום.
0504101490 | abvc1152@gmail.com
