עצמאות אצל אנשים על הרצף

לעזור בלי להחליט במקומו: איך מחזקים ביטחון עצמי ועצמאות אצל צעירים על הרצף?

לתת מקום לרצון האישי, לזהות כוחות ולבנות צעדים שהצעיר שותף בבחירתם

הסיטואציה הבאה היא דוגמה להמחשה, ואינה תיאור של מטופל מסוים.

צעיר יושב עם הוריו ומנסה לחשוב מה ירצה לעשות בשנה הקרובה. האפשרויות עולות בזו אחר זו: לימודים, מסגרת חדשה, עבודה חלקית. ההורים מכירים אותו, דואגים לעתידו ורוצים לעזור. הם מסבירים, מציעים ובוחנים בקול את היתרונות והחסרונות.

בשלב מסוים שואלים אותו: ״אז מה אתה רוצה?״

הוא מושך בכתפיו ועונה: ״לא יודע. מה שאתם חושבים״.

במשפט הזה עשויות להסתתר חוויות שונות מאוד. אולי הוא זקוק לעוד מידע. אולי השיחה מהירה מדי. אולי קשה לו לבחור בין אפשרויות מופשטות, או שהוא חושש להציע רצון שלא יתקבל. ייתכן שיש לו העדפה, אך הוא עדיין מחפש דרך לבטא אותה.

כאן מתחילה שאלה חשובה: מה יעזור לו להבין את האפשרויות ולהיות שותף בבחירה?

פיתוח ביטחון עצמי ועצמאות אצל צעירים על הרצף מתחיל בהיכרות עם האדם עצמו: תחומי העניין שלו, צורת התקשורת הנוחה לו, הצרכים שלו והדברים שהיה רוצה לקדם בחייו.

עצמאות וביטחון עצמי הם שני דברים שונים שיכולים להתפתח יחד

עצמאות יכולה להתבטא בפעולות יום־יומיות: התארגנות, נסיעה, ניהול משימה או בירור מידע. לצידה קיימת אוטונומיה — האפשרות להשפיע על החלטות הנוגעות לחיים האישיים.

צעיר עשוי להזדקק לעזרה בהגעה למקום מסוים, ובכל זאת לדעת היטב שהוא רוצה להגיע אליו. הוא יכול להיעזר בהבנת מסמך ולהיות שותף בהחלטה הנוגעת לתוכנו.

גם ביטחון עצמי אינו אחיד בכל התחומים. אדם יכול להרגיש בטוח בידע שלו בנושא שמעניין אותו, ולהתקשות לבטא העדפה מול אחרים.

לכן כדאי לברר מה בדיוק מבקשים לחזק: יכולת לבצע פעולה? ביטחון לומר מה אני רוצה? הבנת האפשרויות? יכולת לבקש תמיכה?

בעבודה הרגשית שלי עם צעירים על הרצף אני נותן מקום לבירור רצונות וערכים, לזיהוי כוחות ולבחירת צעדים מעשיים לתרגול בין המפגשים. מידע על המסגרת המוצעת לבני 18–21 נמצא בעמוד טיפול רגשי לצעירים על הרצף באשקלון.

מה עשוי להקשות על צעיר לבחור בעצמו?

אין הסבר אחד שמתאים לכל אדם על הרצף. לפני שמציעים פתרון, חשוב לברר עם הצעיר מה קשה לו במצב המסוים.

אפשרויות שאינן ברורות מספיק

השאלה ״מה תרצה לעשות בעתיד?״ כוללת עולם שלם. לפעמים קל יותר להתחיל משאלה קונקרטית: ״איזה מהתחומים האלה מסקרן אותך לבדוק?״

אפשר להסביר מה כוללת כל אפשרות, לכתוב את המידע או להציע היכרות קצרה עם המקום לפני קבלת החלטה.

צורך בזמן ובתנאי שיחה מתאימים

שיחה שיש בה כמה משתתפים, רעש או מעבר מהיר בין נושאים עשויה להקשות על חלק מהצעירים. אפשר לברר אם נוח יותר לחשוב בשקט, להשיב בכתב או לחזור לנושא במועד מוסכם.

הנחיות NICE למבוגרים על הרצף מדגישות אוטונומיה ושותפות בהחלטות, לצד תשומת לב לצורכי תקשורת ולגורמים סביבתיים וחושיים. המשמעות המעשית היא להתאים את אופן הבירור לאדם שמולנו.

חשש מטעות או מביקורת

אצל חלק מהצעירים בחירה עלולה להרגיש כמו מבחן: ״אם אבחר לא נכון, מה יחשבו עליי?״ השיחה יכולה לבדוק מה נחשב בעיניו לטעות ומה עשוי לעזור לו לשאת אי־ודאות.

כאשר החשש קשור לציפייה שכל החלטה תהיה מושלמת, אפשר להעמיק במאמר על פרפקציוניזם, פחד מטעויות ותקיעות.

מעט הזדמנויות להתנסות בבחירה

לעיתים הנסיבות הובילו לכך שאחרים קיבלו עבור הצעיר החלטות רבות. הדבר יכול לקרות מתוך דאגה, לחץ זמן או צורך ממשי בעזרה. אפשר לבחון יחד באילו תחומים ירצה כעת להשתתף יותר, ואיזו תמיכה תאפשר זאת.

המטרה היא להבין את נקודת הפתיחה שלו, תוך כבוד גם למאמצים של המשפחה.

לתת מקום לרצון האישי — גם כשהוא עדיין לא ברור

לפעמים השאלה הראשונה בטיפול היא פשוטה: ״מה חשוב לך?״

התשובה יכולה להיות רצון לפתח תחביב, ללמוד נושא מסוים, להכיר אנשים בעלי עניין משותף, למצוא מסגרת מתאימה או להרגיש בטוח יותר בשיחה בבית.

אפשר להתחיל מדברים מוכרים:

  • מתי נעים לך יותר במהלך השבוע?
  • באילו נושאים אתה אוהב להתעמק?
  • מה היית רוצה שיהיה קצת אחרת?
  • איזו החלטה היית רוצה לקבל יותר בעצמך?
  • מה היה עוזר לך להסביר לאחרים מה מתאים לך?

השאלות צריכות להתאים לאופן התקשורת של הצעיר. כדאי לשאול אחת בכל פעם, לאפשר זמן ולהשאיר מקום גם לתשובה ״עוד לא יודע״. אם מציעים אפשרויות, חשוב לאפשר גם בחירה אחרת או דחיית ההחלטה.

בתוך עולם דתי אפשר לתת מקום לשאיפות הקשורות ללימוד תורה, להשתייכות למסגרת ולתרומה לאחרים. חשוב לשמוע כיצד הצעיר עצמו מבין את הערכים האלה ומה הוא מבקש לבטא באמצעותם.

ביטחון עצמי מתחיל גם בזיהוי כוחות ממשיים

משפט כמו ״אתה יכול הכול״ עשוי להיות רחוק מהחוויה של צעיר שמתקשה כרגע. לעיתים מועיל יותר להצביע על דבר מדויק: ״הצלחת להסביר מה היה חסר לך״, או ״ביקשת הבהרה לפני שבחרת״.

אפשר לחפש יחד דוגמאות להתמדה, סקרנות, תשומת לב לפרטים, יצירתיות, אכפתיות או יכולת לבקש עזרה. כל חוזקה צריכה להיות קשורה לדוגמה מחייו של האדם.

המאמר איך למצוא את החוזקות שלי? מציע כיוונים נוספים להתבוננות בכוחות דרך התנסויות ממשיות.

לצד הכרה ביכולות, חשוב לתת מקום לערך האישי גם בתקופות שבהן קשה להתקדם. הצעיר ראוי לכבוד ולהקשבה בכל שלב. להרחבה אפשר לקרוא על ערך עצמי פנימי.

תמיכה שמאפשרת לצעיר להשתתף

הורים מכירים לעיתים צדדים חשובים בחיי בנם ויכולים להיות מקור משמעותי לביטחון ולסיוע. אפשר להשתמש בהיכרות הזאת כדי להכין מידע נגיש, להיזכר במה שסייע בעבר ולברר מה עשוי להתאים כעת.

בשיחה עם הצעיר אפשר להציע:

המצבשאלה או הצעה שאפשר לנסות
יש כמה אפשרויות והבחירה מבלבלת״איזה מידע חסר לך כדי לבדוק מה מתאים?״
הצעיר מתקשה להסביר את העדפתו״נוח לך לכתוב, להצביע על אפשרות או לחשוב על זה עוד?״
יש חשש להתנסות״איזה חלק קטן היית רוצה לבדוק, ובמה תרצה עזרה?״
ההורה רואה קושי שהצעיר טרם הביא בחשבון״אפשר לשתף אותך בדבר שכדאי לבדוק לפני ההחלטה?״

אלה הצעות לשיחה, וחשוב לבדוק כיצד הן מתקבלות אצל האדם המסוים. גם עזרה רבה יכולה לאפשר בחירה, כאשר היא מכוונת לרצונו ולצרכיו.

בגילאי 18–21 חשוב לפנות לצעיר עצמו ולברר איתו גם את מקום המשפחה בתהליך. כאשר נדרשת תמיכה בקבלת החלטה, אפשר לחשוב יחד מי מתאים לסייע ואיך.

מבירור רצונות לצעד שאפשר לנסות

נחזור לדוגמה להמחשה מתחילת המאמר. במהלך השיחה מתברר שהצעיר מסוקרן מתחום לימוד מסוים, אך מתקשה להחליט אם להירשם לקורס.

אפשר לבנות איתו רצף קטן:

  1. להגדיר מה מעניין אותו בתחום.
  2. לברר איזה מידע חסר על הקורס.
  3. לבחור דרך לקבל את המידע — למשל הודעה כתובה.
  4. לנסח את השאלות בעצמו או בעזרת אדם שבחר.
  5. לבדוק את התשובה בזמן נוח.
  6. להחליט אם ירצה להמשיך לבירור נוסף.

ייתכן שבסיום הבדיקה הוא יבחר בקורס אחר, או יחליט שהזמן עדיין אינו מתאים. גם החלטה כזאת יכולה לבטא השתתפות והיכרות טובה יותר עם צרכיו.

העיקרון של הפיכת מטרה רחבה לצעדים מוגדרים מופיע גם במאמר אסטרטגיה לשינוי: כך הופכים החלטה לתהליך מעשי.

כשמחשבה מקשה על הניסיון

לפעמים הצעיר אומר: ״בטח אכשל״, ״לא יבינו אותי״ או ״אין טעם שאנסה״. אפשר להקשיב למחשבה ולברר מה עומד מאחוריה: חוויה קודמת? מידע חסר? קושי ממשי שצריך לקבל מענה?

שיחה כזאת עשויה לכלול הבחנה בין מה שידוע כרגע לבין מה שחוששים שיקרה, ובדיקה של דרכי תמיכה אפשריות.

להרחבה על הקשר בין פרשנות לתגובה אפשר לקרוא במאמר על דפוסי חשיבה ומחשבות אוטומטיות. כאשר קיימת חרדה משמעותית, ניתן לברר התאמה לטיפול בחרדות באשקלון, תוך התייחסות לצרכים האישיים.

אם חוזרת בקשה לאישור, כדאי לבדוק האם חסר לצעיר מידע או סיוע נגיש, והאם מעורב גם ניסיון להשיג ודאות מלאה. המאמר על חיפוש אישורים בחרדה עוסק באפשרות השנייה. בקשת תמיכה בפני עצמה אינה מעידה על דפוס חרדתי.

תרגיל משותף: רצון אחד, צעד אחד, תמיכה מוסכמת

אפשר לנסות את התרגיל הבא כאשר הצעיר מעוניין בכך, ולשנות אותו לפי אופן התקשורת הנוח לו.

הרצון שלי: בוחרים דבר אחד שהצעיר היה רוצה לבדוק או לקדם. אפשר להתחיל ממשהו קטן ומוכר.

מה חשוב לי בזה: מבררים מה מושך אותו או מה הוא מקווה שיתאפשר בעקבות הצעד.

מה קשה כרגע: מזהים קושי מסוים, בלי להניח מראש מה הסיבה לו.

התמיכה שאני מבקש: הצעיר בוחר במה ירצה להיעזר — מידע כתוב, הכנה, ליווי או זמן נוסף.

הצעד הבא: מגדירים פעולה קטנה ואת הזמן שבו ירצה לנסות אותה.

מה נבדוק אחר כך: חוזרים לחוויה ושואלים מה התאים, מה הכביד ומה כדאי לשנות.

אפשר לכתוב את הדברים בכמה שורות. אם התרגיל מכביד או אינו מובן, משנים אותו או עוצרים. התועלת נבחנת לפי החוויה של הצעיר והמידע שנלמד מההתנסות.

מי שרוצה להעמיק במעבר מהבנה למעשה יכול לקרוא גם את המאמר מבין הכול בשכל אבל לא מצליח להשתנות?.

איך אפשר לזהות התקדמות?

התקדמות יכולה להיראות אחרת אצל כל אדם. אפשר להגדיר מראש עם הצעיר סימנים שמשמעותיים עבורו, למשל:

  • הוא מבטא העדפה בנושא שחשוב לו.
  • הוא מבקש הסבר באופן שנוח לו.
  • הוא יודע לומר איזו עזרה הוא צריך.
  • הוא בוחר מטרה ומעדכן אותה כשמתגלה מידע חדש.
  • הוא מצליח לספר מה התאים ומה לא התאים בהתנסות.

חשוב לבחון גם את המחיר הרגשי ואת העומס הכרוך בפעולה. ביצוע משימה אינו מספר לבדו איך הצעיר הרגיש במהלכה.

ההתבוננות המשותפת עוזרת לבחור מה להמשיך, אילו התאמות נדרשות והאם המטרה עדיין רצויה לצעיר.

מתי ליווי רגשי יכול להתאים?

כאשר חוסר ביטחון, מצוקה, הימנעות או תחושת תקיעות מכבידים על החיים, אפשר לברר התאמה לליווי רגשי. חשוב להבין גם אם יש צורך במענה נוסף בתחומי תקשורת, תפקוד, סביבה או בריאות.

במרחב לנפש אני מציע טיפול רגשי לצעירים על הרצף באשקלון, לגברים בגילאי 18–21. העבודה שתיארתי כאן מתמקדת בבירור רצונות וערכים, בתרגילים לזיהוי כוחות ולחיזוק הביטחון ובבחירת צעדים מעשיים לתרגול בין המפגשים. ההתאמה נבחנת באופן אישי.

בנושאים רחבים יותר של ערך עצמי, בחירה וקשיים רגשיים ניתן לקרוא על טיפול רגשי לגברים. כאשר הצורך העיקרי הוא בירור יעדים ותכנון מעשי, אפשר לבדוק גם התאמה לאימון אישי לגברים באשקלון.

איזו בחירה היית רוצה שתהיה שלך יותר, ומה יעזור לך להשתתף בה? זו יכולה להיות נקודת פתיחה לשיחה, בבית או במפגש טיפולי.

ליצירת קשר ובירור התאמה במרחב לנפש.

הרב שנהב עסיס — מטפל רגשי ויועץ זוגי, המרחב לנפש, אשקלון.

תמונה של הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס הוא מטפל רגשי ויועץ זוגי מוסמך. יועץ בקו ההלכה הספרדי ובבית ההוראה ליציבות נפשית. מעניק יעוץ פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלו ובשיחות זום. 0504101490 | abvc1152@gmail.com

תפריט נגישות