למה אני צוחק כשאני מפחד? הקשר המפתיע בין צחוק לפחד ולחץ
למה אני צוחק כשאני מפחד? אם יצא לך לשאול את עצמך “למה אני צוחק כשאני מפחד?”, אתה לא לבד. אנשים רבים חווים מצבים שבהם דווקא
מאגר ידע מקצועי – מאמרים מקצועיים להתפתחות אישית של המרחב לידע
בלוג “המרחב לידע” של מרכז המרחב לנפש נועד להעניק ידע מקצועי, כלים ותובנות בתחום הטיפול הרגשי והרווחה הנפשית.
כאן תמצאו מאמרים מקצועים הכתובים בשפה ברורה ונגישה, ומטרתם להעמיק הבנה, לעודד מודעות עצמית ולתת נקודות מבט וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי החיים.
התכנים בבלוג מבוססים על ניסיון לימודי ומקצועי ונועדו לשמש מקור ידע תומך עבור מי שמחפש תהליך רגשי, צמיחה אישית והרחבת ההיכרות עם עולמו הפנימי.
אין לראות בקריאת המאמרים תחלופה לטיפול רגשי מקצועי! – למעוניינים ביעוץ רגשי יש לפנות אלינו דרך המרחב לנפש.
למה אני צוחק כשאני מפחד? אם יצא לך לשאול את עצמך “למה אני צוחק כשאני מפחד?”, אתה לא לבד. אנשים רבים חווים מצבים שבהם דווקא
מהן מחשבות מגבילות וכיצד הן נוצרות? מחשבות מגבילות הן דפוסי חשיבה שמצמצמים את היכולת של האדם לפעול, להתקדם ולממש את עצמו. אלו מחשבות שמייצרות תחושה
מהו כח הבחירה של האדם וכיצד הוא משפיע על היכולת הנפשית של האדם? אחת מאבני היסוד של הפסיכולוגיה היהודית היא האמונה ביכולת כח הבחירה החופשית
יהדות ופסיכולוגיה – האם הם יכולים להתחבר? זה לא סוד שהפסיכולוגיה המודרנית עשתה פריצת דרך בזיהוי ומיפוי רגשות האדם, דרכי החשיבה, ההתנהלות, התת מודע וההשלכות
אנשים רבים סובלים מעיוות חשיבה המכונה "קריאת מחשבות". הם בטעות מאמינים שהם יודעים מהי דעתו של האדם האחר, הם מאמינים שהם יודעים במאה אחוז מה
החשיבות לפתור בעיות בזמן – עצוב שצריך ללמוד את זה בדרך הקשה. בבוקר שמחת תורה – היום שבו כולנו ציפינו לשמחה, לאור, לאחדות – קרה
איך לעשות תהליך של חזרה בתשובה – כיצד זה אפשרי ומה טמון בזה? מבנה נפש האדם מרכיב המון רצונות הסותרים זה לזה: "אוי לי מיצרי,
דפוסי התנהגות מנהלים את הנפש שלנו – קרא כאן את ההשלכות של הרגלים רעים והיציאה על האדם. מספרת לנו התורה על יוסף הצדיק בהיותו עם
לחיות מחדש בשנה חדשה – איך אפשר לנצל את השנה החדשה ליצירת חיים חדשים? אנחנו עומדים בפתחה של השנה החדשה – שנת תשפ"ו. כתוב "ארץ
חוסן רגשי: מה באמת מאפשר לאנשים להישאר יציבים בתוך אתגרי החיים? איך אפשר לפתח חוסן רגשי בנפש שלנו? מה הם התכונות של אותם אנשים בעלי
למה אני מרגיש חסר מנוחת הנפש ואיך משיגים אותה? למה אני לא מרגיש מנוחת הנפש? ואיך אפשר לחיות מתוך שלוה ורוגע אמיתים? יש רגעים שבהם
לחץ נפשי אצל חוזרים בתשובה: למה זה קורה לי? נרצה לדבר אודות לחץ נפשי אצל חוזרים בתשובה, למה הם מרגישים שהכל כבד עליהם ומה אפשר
למה אני לא מצליח להתמיד במה שאני עושה? למה אני לא מצליח להתמיד? איך אפשר להתמיד יותר במה שאני עושה? ומה עוצר אותי כל הזמן?
איך להפסיק לחשוב על העבר כל הזמן? איך להפסיק לחשוב על העבר כל הזמן? למה העבר מנהל אותנו? ואיך אפשר להשתחרר ממנו? האבן עזרא כותב
מגיע לך להרגיש טוב יותר – קרא כאן על 100 דרכים יעילות לשיפור ההרגשה הטובה שלך כבר עכשיו. להרגיש טוב יותר עם עצמנו זו לא
איך זה קורה שהאדם מאבד תקווה ואמונה בעצמו? איך האדם מאבד את תקווה ואמונה בעצמו וכיצד אפשר להשיב אותו מחדש? יש רגעים בחיים שבהם האדם
האם אתה מרגיש שאתה “תלוי” באדם אחר? יש אנשים שמרגישים שהם לא באמת יכולים להיות לבד – זה מכונה "תלות רגשית" זה אומר שהמצב הרגשי
חרדה חברתית – למה זה מרגיש כאילו כולם מסתכלים עליך? חרדה חברתית היא סוג חרדה די נפוצה והיא הרבה מעבר לביישנות. זה לא רק "קצת
למה אני כל הזמן בלחץ? הסבר מעמיק על מה שבאמת קורה לך בפנים למה אני כל הזמן בלחץ? איך להשתחרר מהלחץ המתמיד? ואיך אפשר להיכנס
על פחדים עמוקים ותחושת אשמה שאינה חולפת במאמר זה נדבר אודות פחדים עמוקים ותחושת אשמה שאינה חולפת, מה גורם לתופעה ואיך אפשר להשתחרר מזה? יש
בדידות והשפעתה על הנפש: איך הבדידות משפיעה עלינו בדידות היא חוויה שכיחה, אך לעיתים היא הופכת למעמסה נפשית משמעותית. אנשים רבים חווים תחושת ניכור, חוסר
10 סיבות עמוקות להתמכרות ואיך מתחילים לבנות שליטה אמיתית למה אני מכור ואיך אפשר להפסיק להיות מכור? התמכרות היא אחת התופעות המורכבות ביותר בנפש האדם.
10 סיבות מרכזיות לכך שאנשים סובלים מטראומה ומה באמת עומד מאחורי זה אם פתחת את המאמר אתה בטח שאלת עצמך גם כן "למה אני בטראומה"
10 סיבות עמוקות שמסבירות למה אני כועס ומאבד שליטה – ואיך מתחילים לשנות את זה אם נכנסת לקרוא כאן בטח גם שאתה שואל את עצמך
10 סיבות לדיכאון – סיבות מרכזיות לכך שדיכאון הפך לנפוץ בדורנו: במאמר זה נחשוף 10 סיבות לדיכאון על מנת שנוכל להרחיב את המבט על המשמעות
10 סיבות מרכזיות לכך שאנשים רבים כל כך סובלים מחרדות: אנשים רבים סובלים מחרדות בעידן המודרני שאנו חיים בו, חרדה הפכה בעשורים האחרונים לאחת התופעות
אם יש לי קושי לקבל החלטות, איך אפשר להתחיל לבחור ממקום רגוע יותר? במאמר זה נרצה לדבר בענין תכונת ההססנות – קושי לקבל החלטות. רבים
טעויות נפוצות בזוגיות דתית – למה הקשר נשחק למרות הרצון לשמור עליו? מקבץ של 20 טעויות נפוצות בזוגיות דתית – מה גורם לזוגות דתיים להיכשל
נישואין מאושרים: מה באמת מבדיל בין זוגיות שנשחקת לבין זוגיות מצליחה לאורך זמן? איך אפשר לחיות חיי נישואין מאושרים? מה עושה הבדל בין הזוגות? ואיך
כמה פעמים הבטחת לעצמך שזה לא יקרה שוב… ואז זה שוב מתפוצץ? מה לעשות כדי למנוע צעקות וטונים גבוהים בבית? ואיך אפשר לעצור אותם כשהם
מי מחליט בזוגיות: למה אין תשובה אחת נכונה – ואיך כן מוצאים איזון מי מחליט בזוגיות – הגבר או האשה? הרבה זוגות מוצאים את עצמם
למה בעלי לא עוזר בבית (או אשתי לא עוזרת) – ומה עלי לעשות עם זה? למה בעלי לא עוזר בבית (או אשתי לא עוזרת)?זו שאלה
משברי אמון בזוגיות – כשהקרקע הזוגית נסדקת: מה הם משברי אמון בזוגיות? איך הם משפיעים עלינו? והאם אפשר לתקן לאחר שכבר נוצר קרע? יש רגעים
איך ייעוץ רגשי בזוגיות שלנו עוזר לנו להעמיק בהבנת הקשר הזוגי ייעוץ רגשי בזוגיות: יש לי קושי לדבר עם בן הזוג על מה שאני מרגיש
מרגישים שאתם לקראת גירושין ולא יודעים מה לעשות? לקראת גירושין זה אחד המצבים הכי טעונים וכואבים שאדם יכול לחוות בזוגיות.ברגעים כאלה הכול מרגיש סגור: השיחות
איך לעשות שלום בית? יש דרך לעשות זאת. איך לעשות שלום בית? האם אפשר ליצור רוגע ושמחה בבית? וכיצד מביאים את השכינה לבית שלנו? יש
רוצה להירגע? תתחיל לחשוב פחות – למה אנחנו חושבים יותר מדי? אם אתה רוצה ללמוד כיצד להירגע, עליך להתחיל ללמוד איך לחשוב פחות – דאגה
למה מחשבות חוזרות לא מפסיקות? יש מחשבות שלא סתם עוברות — הן חוזרות על עצמן שוב ושוב מה שנקרא "מחשבות חוזרות".שוב ושוב. לפעמים במשך שעות,
מה זה עיוותי חשיבה? עיוותי חשיבה הם דרכים אוטומטיות שבהן המוח מפרש את המציאות — אבל בצורה לא מדויקת.הם לא “שקר” מוחלט, אבל הם גם
האם אתה מאמין לכל מחשבה שעוברת לך בראש? הגיע הזמן שתחשוב מחדש. האם גם אתה מאמין לכל מחשבה שעוברת לך בראש? סביר להניח שישנה אפשרות
הדרך אל החכמה… חכמה מצטברת היא לא משהו שמגיע מיד – היא נבנית לאורך זמן, ככל שאנו לומדים, מיישמים וחוזרים על התנסות. פיתוח הכישרון לחכמה
משמעות היכולת לדייק פרטים בחשיבה שלנו ולמה צריך אותם לדייק פרטים זו אומנות של ממש – אחת הטעויות הנפוצות בחשיבה היא שימוש בפרטים כלליים ומעורפלים.
בין עובדה לפרשנות יש פערים גדולים, אולם לא תמיד אנחנו מודעים אליהם. אחד הכלים החשובים ביותר לחשיבה בריאה ולוויסות רגשי הוא היכולת להבדיל בין עובדות
שים לב למאמר הבא – לבדוק את המציאות – הוא עשוי לשנות לך את המבט שלך על העולם. תאר לעצמך שאתה יושב בנחת בסלון ביתך
רוב האנשים בטוחים מאוד במסקנות שלהם – למרות שהם לא טרחו לבדוק את היסודות שלהם. הם יודעים מה נכון, מה לא נכון, מה אפשרי ומה
אני מזמין אתכם לקרוא את הסיפור על פגישת טיפול רגשי אצלי בקליניקה – דמעות שאינן פוסקות… הטלפון ששינה את הכול הטלפון צלצל בשעה רגילה לחלוטין,
לצאת מדיכאון – הדיכאון שלא תמיד נראה לעין תכירו את סיפורו המרתק של א' ואיך הוא התחיל לצאת מדיכאון רב שנים. יש אנשים שחיים שנים
יש מצבים שבהם התקפי חרדה לא מופיעים סתם כך.היא עולה דווקא ברגעים הכי "רגילים" – מפגש משפחתי, ארוחה, שיחה פשוטה. זה הסיפור של א’, גבר
סיפור אמיתי על מטופל שסבל מהתמכרות להימורים – גלו כאן כיצד הדברים התגלגלו… יש אנשים שחושבים שהסבל מהתמכרות להימורים היא רק עניין של כסף.אבל האמת
מחשבות שליליות נובעות מרגשות ותחושות שלילים – אם אני רעב, עייף, מתוח, עצבני, מתוסכל, מצוברח – הנפש שלי מושכת מחשבות בהתאם. לעומת זאת מצב רוח חיובי מייצר מחשבות חיוביות. ע"י שינוי מצב הרוח משתנה הלך המחשבה.
מחשבה עקבית שחוזרת על עצמה שורשה נעוץ בתכונה של דאגנות – יש כאן דאגה פנימית עמוקה מסכנה או איום אפשרי שמייצר חשיבת יתר על כל דבר.
עובדה = מציאות ברורה שנבדקה ע"י חמשת החושים – כל מה שמצלמה או מיקרופון יכולים לקלוט זה עובדה.
פרשנות = מה שאני מאמין ומעניק משמעויות ופירושים אודות העובדה.
אפשר לקרוא על כך עוד במאמר שכתבנו "להבדיל בין עובדה לפרשנות"
מחשבות טורדניות יכולות לנבוע מהפרעה שנקרא אובססיה "הפרעה טורדנית כפייתית", מחשבות אי רצוניות שחוזרות על עצמם שוב ושוב.
דאגות הם דבר בריא עד גבול מסוים, אם אנחנו מרגשים שאנחנו דואגים יתר על המידה, זה הזמן לעשות שינוי מעשי – פעולות הסחת דעת, מיקוד החשיבה בתחביבים ודברים אחרים המושכים את הלב.
מחשבות הם אחד משלושת כלי המעשה של הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. כשם שאנחנו מבינים שלא כל דיבור או מעשה שלנו הוא נכון – כך גם לא כל מחשבה אצלנו נכונה. בעומק ההגדרה כל מחשבה היא דיבור פנימי של האדם עם עצמו "קול שהוא משמיע לעצמו בראש".
ראשית, צריך להסכים "לוותר" על דפוסי החשיבה השלילים שכביכול "מגינים" עלינו. שלב שני, אימון והרגל בדפוסי חשיבה חיובים ומיטיבים יותר.
תחושת שחיקה היא תופעה נפוצה שנובעת מעשית יתר ופעילות מתוך לחץ שלילי, עודף העשיה "משפיעה" על הרגש, האדם עשוי להתמקד רק ב"צריך" ולא נותן מקום ל"רוצה" שבו. הרפיות, פעילות גופנית וזמן מנוחה כנדרש יכול להועיל.
אדם שמרגיש מוצף רגשית קשה לו לפעול נכון באותו זמן, הרגש החזק "מקליש" את החשיבה הרציונלית וההתנהגות שלנו, בזמן תחושת הצפה הדבר הנכון ביותר הוא לצאת להתאורר, לייצר הפסקה פיזית ומנטלית מהאירוע והטריגר שהובילו להצפה ולהעסיק את החשיבה בעניינים מיטיבים יותר.
צניחת מצב רוח יכולה לנבוע מדברים רבים, סביר להניח שעבר איזשהוא טריגר (אירוע) חיצוני או פנימי שעורר תחושת ערך ירודה ויחד אתה גם מצב הרוח ירד.
כעס הוא פועל יוצא של חשיבה נוקשה, "כללי חיים" שמנהלים אותנו ולא מאפשרים לנו להירגע כשהם מופרים. צריך לפתח תכונת "ענוה וכניעה" כלפי המציאות שהקב"ה מזמן לנו בחיים, ובנוסף לאמן את החשיבה להיות גמישה ומכילה יותר.
על מנת לזהות רגשות כדאי לשבת במקום רגוע, עם דף ועט ולנסות לתמלל את הרגשות שאנחנו חווים – היעזרות בדף רגשות יכול לעזור לנו לבחור את "הרגש" המדויק.
וויסות רגשי נוצר על ידי פעולות שנעשות באופן מודע על מנת להתקרב אל החוויה ה"מרגשת" בצורה מבוקרת עד שממירים את הרגשות לרמה המווסתת הרצויה.
פחד הוא חיובי – הוא פועל למען הגנת האדם לדוג' כאשר יש סכנה ואנחנו בורחים למקום מוגן אנחנו מגדלים סיכוי להינצל. לעומת זאת, החרדה היא שלילית – החרדה מנהלת את האדם גם כשאין שום סכנה מציאותית, כל ההרגשה נמצאת רק בחוויה הפנימית של האדם ומייצרת עודף מתח ותחושת אי נוחות ולעיתים גם פגיעה בתפקוד.
כל פחד או חרדה נובעים מדימוי קטסטרופלי שהנפש שלנו לא יכולה להכיל. לדוג' אדם שסובל מחרדת נהיגה יש לו "תמונה" פנימית של תאונה שעשויה להתרחש אתו בזמן נהיגה.
את הפחדים ניתן לזהות לפי היותם מציאותיים וסבירים מבחינה סטטיסטית. לעומת זאת החרדות אינם סבירים ואינם מווסתים ומותאמים למציאות. לדוג' חרדת ממעליות שמא אתקע בתוך המעלית – הסיכוי להיתקע במעלית הוא מאוד נמוך ולא "מצדיק" חשש סביר לכך שהיא תתקע ולכן אין סיבה להימנע אמיתית מלהיכנס אליה.
ישנם גישות ושיטות מגוונות ורבות להשתחרר מחרדות, המומלץ שבהם הוא גישת CBT, תהליך חשיפה שבו האדם נחשף באופן הדרגתי אל החרדה עד שהנפש שלו לומדת להכיל ולקבל את החרדה.
בזמן התקף חרדה אמיתי אין הרבה מה לעשות ואדרבה הניסיון של האדם "להשתלט" על החרדה עשוי להגביר אותה. מה שצריך לעשות זה לקבל את החרדה ולהיכנע לה, חרדה אוטנטית לא אמורה להימשך יותר מ3-4 דקות. חשוב לזכור – התקף חרדה הוא לא מסוכן! הוא רק מרגיש ככה.
דחיינות היא תכונה שנובעת מהרצון של האדם "לברוח" מההתמודדות, יש לאדם דחייה רגשית מלעשות מה שצריך. לפעמים דחיינות נובעת מפרקפציוניזם, רצון שהכל יהיה בשלמות ואם זה לא מושלם אז לא מתחילים בכלל.
משימות חשובות צריכות להיות בפרונט על התודעה שלנו – צריך לערוך רשימת "חשיבות משימות" לפי סדר. בזמן מעשה צריך לזכור שיש בי דחף פנימי מלעשות את המשימה עכשיו, הנפש מעדיפה לדחות את המשימה לזמן אחר כדי להקל על ההתמודדות, לכן צריך לחלק את המשימות לחלקים קטנים ולעשות אותם בצורה הדרגתית ורגועה.
הרגלים טובים הם עבודת החיים של האדם, באופן כללי המשוואה היא מחשבה מייצרת תחושה, התחושה מייצרת התנהגות, ריבוי ההתנהגות מייצרת הרגל.
מוטיבציה נוצרת כאשר יש לנו "למה", למה אתה עושה מה שאתה עושה?, בנוסף תחושת ההתקדמות והמגמה מגבירה מוטיבציה, חשיפה לנתונים מהעבר להווה וצפיה לעתיד מגבירים מוטביציה.
ביקורת היא בהחלט דבר שלא נעים לנו לשמוע, אבל יחד עם זאת יתכן שיש בה דבר אמיתי. ראשית צריך לחלק את הביקורת לשניים – החלק העניני והחלק האישי, את הפן האישי לשים בצד ולהתמקד בחלק הענייני, לשאול את עצמנו האם יש בו אמת או לא? אם כן אז נהדר, זה נותן לנו כיון לשיפור ומראה לנו מה אנחנו יכולים להיות.
כושר הבעה הוא כישרון נרכש שנלמד ע"י הרגל ואימון, יחד עם זאת פעמים שאנחנו מתקשים להביע את עצמנו מחמת פחד, מתח וחרדה מול האדם שמולנו. צריך לזהות "מה מפריע" לנו לדבר כראוי מול האדם שמולנו ולשבור את המחסום הרגשי שנועל אותנו.
ריקון המחשבות, לא להתמקד בשום דבר חוץ ממה שהאחר מספר לנו. להתעניין כמה שאפשר במה שנאמר וגם להביע זאת ע"י קשר עין והפניית הגוף כלפי המדבר. שיקוף הנאמר והנהון הראש גם כן יכולים להוסיף "תחושת" הקשבה.
בזמן ויכוח צריך להתמקד בפתרון העניני שנותן מענה לשני בני האדם, לא להתווכח על פרשנויות, רגשות, אמונות ותחושות.
צריך להביע את הרצונות, הגבולות שלנו בטון סמכותי – אסרטיבי, לא צעקני שמביע כעס ולא חלש שמביע חולשה, אמירה ברורה ולא פוגענית אלא דרישה בדרך של כלל "זה אסור לעשות אצלנו בבית" וזהו.
יש לכם שאלות? רוצים שנכתוב על נושא שחשוב לכם?
שלחו לנו את שאלתכם ונשמח לענות לכם בהקדם.