ערך עצמי פנימי: מי אני כשאין לי מה להציג?

מה ההבדל בין ערך עצמי פנימי לערך עצמי חיצוני?

אדם פוגש חבר שקנה דירה. בדרך הביתה הוא חושב על הדירה שהוא עדיין שוכר, על הרכב הישן ועל המשכורת שלא גדלה כפי שקיווה. בתוך דקות, השאלה המעשית „איך אוכל לשפר את מצבי?” הופכת לשאלה כואבת הרבה יותר: „מה זה אומר עליי?”

באותו יום הוא עמד במילה שנתן, הקשיב לאדם שהיה זקוק לו והתמודד באחריות עם קושי בבית. אבל כשמתחילה ההשוואה, הדברים האלה כמעט אינם נכנסים לחשבון. קל לראות דירה, רכב ותפקיד. קשה יותר לראות יושר, סבלנות או מאמץ שקט.

כאן מתחיל ההבדל בין ערך עצמי חיצוני לבין ערך עצמי פנימי.

ערך עצמי חיצוני: כשההישגים קובעים מי אני

הישגים חיצוניים הם דברים שאפשר להציג ולמדוד: הכנסה, תפקיד, תואר, דירה, רכב או מעמד חברתי. יש להם חשיבות אמיתית. כסף עוזר לפרנס משפחה, דירה יכולה להעניק יציבות, והתקדמות בעבודה עשויה להביא סיפוק.

הקושי מתחיל כשהאדם משתמש בהם כדי לענות על שאלה אחרת לגמרי: כמה אני שווה כאדם? אז הצלחה נותנת תחושת ערך לזמן קצר, וכישלון או השוואה לאחרים מערערים אותה שוב. במקום לומר „אני מאוכזב מכך שעוד לא הגעתי ליעד”, האדם אומר לעצמו „אני כישלון”.

המחקר הפסיכולוגי מכנה מצב כזה ערך עצמי מותנה: הערכתו של אדם את עצמו עולה ויורדת במיוחד בתחומים שבהם הוא תולה את שוויו. כשהערך תלוי בהצלחה כלכלית, למשל, גם שינוי קטן במצב העבודה עלול להרגיש כמו פגיעה בזהות כולה.

ערך עצמי פנימי: לראות גם את האדם שמאחורי התוצאה

ערך עצמי פנימי קשור לאופן שבו האדם מכיר את עצמו מעבר למה שהשיג. מה חשוב לו? אילו תכונות הוא מטפח? כיצד הוא נוהג כשקשה לו, כשאיש אינו מוחא כפיים, או כשהתוצאה אינה כפי שרצה?

אדם יכול להיות בתקופה כלכלית מאתגרת ועדיין להיות ישר, נאמן, אחראי ונדיב. הוא יכול להיכשל במשימה ולהמשיך להיות אדם שלומד, מתאמץ ומוכן לתקן. אלה אינם פרטים שוליים בביוגרפיה שלו; הם חלק ממי שהוא.

עם זאת, גם את המידות הטובות אין צורך להפוך למבחן קשוח נוסף. מי שאיבד סבלנות היום אינו מאבד בשל כך את ערכו. ערך פנימי כולל את ההכרה שאדם ראוי לכבוד גם כשהוא אינו מושלם, לצד הרצון לקחת אחריות על מעשיו ולהשתפר.

כסף, רכב ודירה אינם אויבים של ערך עצמי פנימי

לפעמים השיחה על ערך פנימי נשמעת כאילו הצורך בכסף או בדירה אינו חשוב. זו אינה הכוונה. מי שמתקשה לשלם שכר דירה זקוק לפתרון ממשי, ולא רק לתזכורת שהעיקר הוא האישיות. מותר לרצות להתפרנס טוב יותר, לקנות רכב מתאים ולהתקדם בחיים.

השאלה היא איזה תפקיד ההישגים ממלאים בעולמנו הפנימי. אפשר לומר: „אני רוצה דירה כדי להעניק למשפחתי יציבות”. זו מטרה מובנת. לעומת זאת, המחשבה „רק כשאקנה דירה אוכל להרגיש שאני שווה משהו” מטילה על הדירה משקל שהיא אינה יכולה לשאת.

אפשר לשאוף רחוק בלי למסור לכל יעד את הסמכות להחליט מה ערכנו.

איך מזהים שהערך העצמי נשען בעיקר על החוץ?

כדאי לעצור ולשים לב לא רק למטרות שלנו, אלא גם למה שקורה לנו כשהן מתעכבות:

• השוואה הופכת לפסק דין. הצלחה של אדם אחר נחווית כהוכחה לכך שאני פחות טוב.
• ההקלה מהישג נעלמת מהר. זמן קצר אחרי יעד שהושג כבר מופיע יעד חדש שצריך „להוכיח” באמצעותו את עצמי.
• טעות קטנה הופכת להגדרה כוללת. במקום „טעיתי”, עולה המחשבה „אני לא יוצלח”.
• קשה לבחור בדרך שמתאימה לי. החלטות מתקבלות בעיקר לפי השאלה איך הן ייראו בעיני אחרים.

הסימנים האלה אינם אבחנה. הם הזמנה לבדוק איזה מקום תופסים הישגים, אישור והשוואה בדרך שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו.

איך בונים ערך עצמי פנימי בחיי היום־יום?

1. מפרידים בין עובדה לבין המשמעות שנתנו לה.
„עדיין לא קניתי דירה” היא עובדה. „אני פחות שווה ממי שקנה דירה” היא מסקנה. כשמפרידים ביניהן, אפשר לטפל בבעיה המעשית בלי לפגוע בעצמנו בדרך.

2. שואלים מה חשוב לי להיות, לא רק מה חשוב לי להשיג.
לצד יעד כמו „להגדיל הכנסה”, אפשר להציב יעד נוסף: „לנהוג ביושר גם כשאני בלחץ”, או „להיות נוכח כשבן משפחה מדבר איתי”. כך ההתקדמות אינה נמדדת רק בתוצאה.

3. מבחינים במידות שמתגלות במעשים קטנים.
בסוף היום אפשר לשאול: מתי נהגתי באחריות? איפה התאפקתי? האם ביקשתי סליחה כשהיה צורך? אין כאן ניסיון לתת לעצמנו ציון על האישיות. המטרה היא לראות חלקים אמיתיים מעצמנו שההשוואה החיצונית נוטה להסתיר.

4. לומדים להגיב לכישלון בצורה מדויקת.
אפשר להודות: „לא נערכתי מספיק לפגישה, וזה מאכזב אותי”. מכאן אפשר ללמוד ולשפר. המשפט „אני כישלון” אינו מוסיף אחריות; הוא רק הופך אירוע אחד לזהות שלמה.

5. בוחרים מטרות שמתאימות לערכים שלנו.
לשאיפה להצליח יש מקום חשוב. לצד מטרות חומריות, כדאי לטפח גם צמיחה אישית, קשר מיטיב ותרומה לאחרים. כך אדם אינו נדרש לבחור בין התקדמות לבין נאמנות לעצמו.

ערך עצמי פנימי ועבודת המידות

יש הבדל בין הרצון להיות אדם טוב יותר לבין התחושה שעד שלא אהיה מושלם, אין לי ערך. עבודת המידות אינה דורשת מאדם להכחיש את כוחותיו או לשנוא את חולשותיו. היא מזמינה אותו להכיר במה שקיבל, לשים לב למה שדורש תיקון ולבחור שוב כיצד לנהוג.

דווקא מבט פנימי יציב יכול לסייע לתהליך הזה. כשכל טעות מאיימת על ערכי, קשה לי להודות בה. כשאני יודע שטעות אינה כל הסיפור עליי, קל יותר לקחת עליה אחריות.

אם תרצו להעמיק בצד המעשי של שינוי הרגלים ומידות, אפשר לקרוא גם את המאמר על שיפור האישיות. להבחנה נוספת בין ערך עצמי, דימוי עצמי וביטחון ביכולת, היכנסו לעמוד השאלות על ביטחון עצמי ודימוי עצמי.

כשקשה להרגיש את הערך מבפנים

לפעמים ההבנה השכלית אינה מספיקה. אדם יכול לדעת שהרכב שלו אינו קובע את ערכו, ובכל זאת להרגיש נחות בכל פעם שהוא פוגש מישהו שהתקדם יותר. כשדפוס כזה חוזר, גורם להימנעות או מכביד על חיי היום־יום, אפשר לברר בעזרת איש מקצוע מה עומד מאחוריו ולבנות בהדרגה יחס מאוזן יותר לעצמך.

בהמרחב לנפש – טיפול רגשי באשקלון ניתן לפנות לבירור ראשוני ולהתאמת מענה לקושי הרגשי.

הישגים מספרים משהו על הדרך שעברנו, אבל הם אינם מספרים את כל הסיפור. גם ביום שבו יעד מתעכב, יש משמעות לאופן שבו אנחנו בוחרים לנהוג, למידות שאנחנו מפתחים וליכולת שלנו ללמוד ולהמשיך.