חרדה בתפקוד גבוה

חרדה בתפקוד גבוה: כשהכול נראה בסדר מבחוץ

ממשיכים לעבוד, ללמוד ולדאוג למשפחה — ובפנים מתקשים להפסיק לדאוג, לבדוק ולהיות דרוכים

הוא מגיע בזמן, עומד בהתחייבויות, זוכר מה צריך לעשות ומצליח לפתור בעיות. בעבודה מעריכים אותו, בבית נשענים עליו, וכשיש משהו חשוב שצריך לסדר — יודעים שאפשר לפנות אליו.

אבל את מה שקורה בתוכו כמעט לא רואים.

לפני שיחה פשוטה הוא מתכונן שוב ושוב. אחרי החלטה הוא חוזר לבדוק אם טעה. כשהטלפון מצלצל בשעה לא צפויה עולה בו מתח, ובערב, גם כשהמשימות הסתיימו, הראש ממשיך לעבוד.

לפעמים הוא אומר לעצמו: ״אם אני מצליח לעשות את כל מה שצריך, כנראה שאין לי באמת בעיה״. לפעמים הוא חושב שאסור לו להתלונן, כי יש אנשים שמתקשים הרבה יותר.

מנקודת המבט שלי כמטפל, חשוב לתת מקום לפער הזה. היכולת להמשיך לתפקד מספרת על כוחותיו של האדם, אבל אינה מספרת לבדה כמה קשה לו ומה המחיר שהוא משלם.

למה מתכוונים כשאומרים ״חרדה בתפקוד גבוה״?

במאמר הזה הביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך למלא חלק ניכר מתפקידיו, ובמקביל מתמודד עם דאגה, דריכות או פחד שמכבידים עליו. אין כאן קביעה של אבחנה נפרדת, והביטוי אינו מאפשר לזהות מרחוק איזו בעיה קיימת.

אותו מראה חיצוני יכול להסתיר חוויות שונות. אצל אדם אחד הקושי יתמקד בהערכה של אחרים, אצל אחר בדאגות מתמשכות, ואצל שלישי ייתכן שעיקר הבעיה הוא עומס, חוסר שינה או מצב אחר שדורש בירור.

משרד הבריאות מדגיש שהערכה של חרדה מתייחסת, בין היתר, לתסמינים, לעוצמתם ולמשכם, להשפעתם בתחומי חיים שונים ולמצב הרפואי והסביבתי. לכן אין די בשאלה אם האדם ממשיך להגיע לעבודה. (משרד הבריאות)

המאמר מזמין להתבוננות בחוויה ובשגרה. הוא אינו רשימת תנאים לאבחון עצמי.

לתפקד — ובאיזה מחיר?

כשאדם אומר ״אני מתפקד״, כדאי לברר מה הוא כולל במילה הזאת.

ייתכן שהוא מבצע את עבודתו, אך נדרש להקדיש לה שעות רבות של הכנה ובדיקה. ייתכן שהוא מגיע למפגש משפחתי, אבל עסוק כל הזמן באופן שבו הוא נראה ונשמע. הוא נמצא עם הילדים, אך מתקשה להתפנות אליהם מפני שהראש ממשיך לשחזר את יום העבודה.

אפשר להסתכל על כמה היבטים במקביל:

  • מה האדם מצליח לעשות?
  • כמה זמן ומאמץ נדרשים לכך?
  • מה נזנח כדי לשמור על אותו תפקוד?
  • האם נשארים לו כוחות למנוחה, לקשרים ולהנאה?

אלה שאלות שאני מציע לברר בטיפול. הן מאפשרות לראות את האדם גם מעבר לרשימת המשימות שהשלים.

מכבי מתארת בחרדה גם ביטויים כמו דאגנות, אי־שקט, קשיי ריכוז, קשיי שינה ומתח גופני. תסמינים כאלה יכולים להשפיע על איכות החיים, והמשמעות שלהם נבחנת בהקשר האישי. (מכבי שירותי בריאות)

איך הקושי עשוי להיראות בחיי היום־יום?

הדוגמאות הבאות אינן מוכיחות שקיימת הפרעת חרדה. הן נועדו לעזור לתאר חוויה שאפשר להביא לבירור.

הכנה שאין לה נקודת סיום ברורה

אדם מתכונן לשיחה, לשיעור או לפגישה. ההכנה עצמה נחוצה, אבל הוא מתקשה להרגיש שהגיע לשלב שבו אפשר לעצור.

גם אחרי שסיים, עולה מחשבה חדשה: אולי שכח פרט, אולי ישאלו שאלה אחרת, אולי כדאי לעבור על הכול פעם נוספת.

כדאי לבדוק מתי ההכנה משפרת את התוצאה, ומתי היא נעשית ניסיון להשיג תחושת ביטחון שאינה מחזיקה לאורך זמן.

בדיקות שחוזרות אחרי שהעניין כבר נבדק

ההודעה נשלחה, המשימה הסתיימה וההחלטה התקבלה. ובכל זאת, האדם חוזר לקרוא, להתייעץ ולבדוק.

לעיתים הקושי הוא היכולת להשאיר מאחוריו אפשרות קטנה שטעה. הבירור החוזר תופס זמן ותשומת לב, גם כשמבחוץ הכול כבר נראה סגור.

אפשר לקרוא גם על חיפוש אישורים בחרדה ועל האופן שבו בקשת הרגעה עשויה להפוך לנושא לעבודה טיפולית.

קושי לנוח בלי להרגיש שמפקירים משהו

יש זמן פנוי, אך בתוכו עולה תחושה שצריך להיות זמין, להתקדם או לחשוב על הדבר הבא.

האדם עשוי לשבת על הספה ולהמשיך לנהל בראש רשימת סיכונים. גם חופשה או הפסקה הופכות למשימה שצריך לבצע היטב.

בטיפול אפשר לברר מה מתעורר כשהפעילות נעצרת: אשמה, פחד לאבד שליטה, תחושת חוסר ערך או קושי אחר. התשובה אינה זהה אצל כולם.

רגישות גבוהה לאפשרות של ביקורת

מחמאה מביאה הקלה, אבל הערה קטנה ממשיכה להעסיק את האדם זמן רב. הוא מנסה להבין אם אכזב, אם כועסים עליו ומה עליו לעשות כדי לתקן את הרושם.

ייתכן שהשאלה המעשית כבר קיבלה תשובה, אך המשמעות הרגשית עדיין מכבידה: ״מה זה אומר עליי?״

נוכחות חיצונית ופניות פנימית מוגבלת

האדם משתתף בארוחה, מקשיב לשיחה או משחק עם הילד, ובמקביל מנסה לפתור בתוכו עניין אחר.

לפעמים בני הבית מרגישים שהוא רחוק, והוא עצמו מתוסכל: ״אני כאן, למה אומרים שאני לא נוכח?״

אפשר לתת מקום גם לכוונה הטובה שלו וגם להשפעה של העומס הפנימי על הקשר.

כשאותה התנהגות יכולה לנבוע ממקומות שונים

חשוב להיזהר מהסקה שכל אדם מסודר או יסודי מסתיר חרדה. יש אנשים שנהנים מתכנון, משקיעים מתוך בחירה ומרגישים בנוח גם כשהתוצאה אינה מושלמת.

כדי להבין את התפקיד של ההתנהגות, אני מציע להתבונן בגמישות, בחוויה ובמחיר:

ההתנהגותשאלה שיכולה לעזור בבירור
הכנה יסודיתהאם אני יכול לסיים אותה כשהיא מספקת?
בדיקת פרטיםהאם יש לבדיקה מטרה ברורה ונקודת סיום?
עזרה לאחריםהאם אני יכול גם לבקש עזרה או לומר שאין לי אפשרות?
זמינות גבוהההאם קיימים זמנים שבהם מותר לי להיות פחות זמין?
הקפדה על איכותהאם אני מתאים את ההשקעה לחשיבות המשימה?
התייעצותהאם התשובה עוזרת להתקדם, או שאני זקוק לאותה תשובה שוב?

הטבלה אינה מחלקת אנשים ל״בריאים״ ו״חרדים״. היא מאפשרת לזהות היכן קיימת בחירה והיכן האדם מרגיש לכוד בדרישה פנימית.

למה לפעמים קשה להכיר בכך שצריך עזרה?

אחת האפשרויות היא שהסביבה רואה בעיקר את התוצאה. אדם שכולם סומכים עליו מקבל חיזוק על האחריות, על הזמינות ועל היכולת להסתדר.

גם הוא עצמו עשוי לזהות את ערכו עם התפקיד הזה: ״אני זה שמחזיק הכול״. השיתוף בקושי עלול להרגיש כמו סכנה למקום שלו או כמו העמסה על אנשים אחרים.

לעיתים עולה השוואה: ״אני עובד ויש לי משפחה, אז אין לי זכות לומר שקשה לי״.

אני מציע לתת למצוקה מקום על פי השפעתה על החיים. אפשר להכיר בטוב, בהצלחות ובכוחות, ובמקביל להודות שיש מחיר שראוי לקבל עליו עזרה. אין צורך לחכות לאובדן היכולת לתפקד כדי לקיים בירור.

אחריות, יסודיות ורגישות: המבט דרך תכונות הנפש

בגישתי הטיפולית אני מבקש להכיר את הכוחות שדרכם האדם פוגש את החיים. אחריות, יסודיות ורגישות עשויות לתרום רבות לבית, לעבודה ולקשרים.

לצדן נברר מה קורה כאשר האדם מרגיש שאסור לו לטעות, לאכזב או להשאיר ספק פתוח.

למשל, אפשר לעבוד עם אדם אחראי על גבולות האחריות: מה מוטל עליו, מה אפשר לחלק ומה אינו בשליטתו. עם אדם יסודי אפשר לברר מהי רמת השקעה מתאימה למשימה מסוימת. עם אדם רגיש לביקורת אפשר לפתח יכולת לשמוע הערה בלי לאבד את תחושת ערכו.

זוהי זווית התבוננות אישית, לצד בירור גורמים נוספים. היא אינה הסבר יחיד לחרדה ואינה האשמה באופי פגום.

הרחבה על ההבחנה בין כוחות, הרגלים ודפוסים נמצאת במאמר תכונות הנפש והבנת האישיות.

״אני מבין שזה מוגזם, אבל אני לא מצליח להרפות״

אדם יכול להבין היטב שלא כל טעות היא אסון. הוא אפילו יודע להסביר לאחרים כיצד לקחת דברים בפרופורציה. ובכל זאת, כשהמשימה שלו עומדת על הפרק, מתעורר בו צורך לבדוק ולהבטיח שהכול תקין.

כאן ההבחנה בין הבנה להפנמה נעשית חשובה. הידיעה כבר קיימת, אך עדיין קשה להישען עליה בתוך החוויה.

בטיפול אפשר לחבר בין הבירור לבין התנסות מותאמת: לסיים משימה יומיומית ברמת השקעה סבירה, לתת מקום לתחושת הספק ולבדוק מה התרחש ומה עזר להתמודד.

אין הכוונה להזניח אחריות. המטרה היא להרחיב את היכולת לבחור כיצד לפעול, גם כשהרגש עדיין מבקש ודאות נוספת.

צריך לבדוק גם את המציאות שבתוכה האדם חי

לפעמים האדם אכן נושא עומס גדול מדי. שעות העבודה ארוכות, האחריות בבית אינה מתחלקת, יש קושי כלכלי או מציאות ביטחונית מאיימת.

במצבים כאלה חשוב לברר גם מה אפשר לשנות בסביבה: חלוקת תפקידים, גבולות בעבודה, קבלת סיוע, מנוחה והתאמת ציפיות.

ההתבוננות הרגשית צריכה לפגוש את החיים הממשיים. אדם אינו אמור ללמוד לשאת בלי סוף דרישות שאינן סבירות. לצד פיתוח יכולת פנימית, ייתכן שיש צורך בשיחה, בהחלטה או בתמיכה מעשית.

דוגמה לימודית: מצליח בעבודה, אבל אין לו ערב פנוי

הדוגמה הבאה נבנתה להמחשה ואינה תיאור של מטופל מסוים.

אדם מסיים את יום העבודה בזמן ומקבל משוב חיובי. כשהוא חוזר הביתה, הוא ממשיך לעבור בראש על כל החלטה: האם הניסוח בהודעה היה נכון? האם הבטיח משהו שלא יוכל לקיים? האם המנהל נשמע מרוצה?

הוא אינו פותח בהכרח את המחשב, ולכן נדמה לו שהצליח להפריד בין עבודה לבית. אבל רוב הערב מוקדש לעבודה בתוכו. בת הזוג מרגישה שהוא מרוחק, והוא עייף ומאוכזב מעצמו.

הבירור יכלול גם את דרישות התפקיד וגם את החששות והתגובות שלו. ייתכן שנזהה צורך בבירור מעשי עם המנהל, ולצדו עיסוק חוזר שכבר אינו מספק מידע חדש.

מטרה אפשרית תהיה לבנות דרך לסיים עניין באופן מספק ולחזור לפעילות משפחתית, תוך עבודה על הקושי להשאיר אי־ודאות. נבדוק גם אם חל שינוי בעייפות, במצוקה ובפניות לקשר.

ההצלחה במקרה כזה אינה נמדדת בכמות משימות נוספת, אלא בשיפור בחוויה וביכולת להיות נוכח בחלקים נוספים של החיים.

איך אפשר להתחיל להתבונן בלי להפוך זאת לפרויקט נוסף?

אפשר לבחור רגע אחד מהשבוע שבו הרגשת שהמאמץ הפנימי גדול מהנראה מבחוץ, ולשאול:

  • מה נדרש ממני בפועל?
  • ממה חששתי מעבר לדרישה המעשית?
  • מה עשיתי כדי להתמודד, ומה היה המחיר?
  • איזה סוג של עזרה או שינוי יכול להיות רלוונטי?

אין צורך למפות כל מחשבה. אם הבירור נעשה מעגל נוסף של ניתוח ובדיקה, אפשר להביא דוגמה אחת לשיחה טיפולית.

מותר גם להתחיל במשפט פשוט לאדם קרוב: ״אני ממשיך לעשות את הדברים, אבל בתקופה הזאת זה דורש ממני הרבה יותר מאמץ ממה שרואים״.

איך טיפול יכול לעזור לאדם שכבר מתפקד?

בתחילת הדרך נברר מה האדם מבקש לשנות. ייתכן שהוא רוצה לישון טוב יותר, לצמצם בדיקות, לקבל החלטות בפחות מצוקה או להיות פנוי יותר בבית.

משרד הבריאות מתאר אפשרויות טיפול בחרדה, ובהן CBT, טיפול דינמי וטיפול תרופתי בהתאם לצורך. העבודה יכולה לכלול זיהוי דפוסים, כלים להתמודדות ולוויסות והתנסות הדרגתית במצבים מתאימים. (משרד הבריאות)

בתוך התהליך נבחן את מטרותיו של האדם ואת תגובתו לעבודה. אפשר לתת מקום גם להבנה רגשית וגם לשינויים מעשיים בשגרה. כאשר עולה צורך בבירור רפואי או בייעוץ פסיכיאטרי, נפנה לגורם המתאים.

המטרה היא להפחית סבל ולאפשר תפקוד גמיש יותר, שיש בו מקום למנוחה, לקשר ולבחירה.

מתי כדאי לפנות לבירור מקצועי?

כדאי לפנות כאשר הדאגה, הדריכות או ההצפה מתמשכות, כשהשינה נפגעת, כשנדרש מאמץ הולך וגדל כדי לשמור על השגרה, או כשאתה מרגיש שהקושי מצמצם את איכות חייך.

מכבי ממליצה לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש כאשר חרדה, עצבנות, הפרעות שינה או תחושת הצפה נמשכות, מחמירות או פוגעות בתפקוד. אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה או בשירותי בריאות הנפש. (מכבי שירותי בריאות)

תסמין גופני חדש או מדאיג דורש בירור רפואי מתאים. פגישה מקצועית מאפשרת לברר מה קורה ומהו המענה הנחוץ, גם כשעדיין אין לך שם מדויק לקושי.

אמונה, אחריות והאפשרות לקבל עזרה

אצל אדם דתי או חרדי עשויה להתלוות לקושי שאלה נוספת: ״אם אני מאמין ומשתדל לעשות את המוטל עליי, למה אני עדיין דואג כל כך?״

אפשר לתת מקום לאמונה כמקור למשמעות ולכוח, ולברר במקביל את החוויה הרגשית ואת דרכי ההתמודדות. עצם הופעת החרדה אינה בסיס למדידת אמונתו של האדם.

גם קבלת עזרה יכולה להשתלב באחריות לבית ולעצמך. אין צורך לשאת את הכול לבד כדי להוכיח מסירות, ואין צורך להפוך את הטיפול לדרישה חדשה להצליח באופן מושלם.

טיפול בחרדה במרחב לנפש באשקלון

במרחב לנפש אני מלווה גברים ובני נוער תוך התבוננות בקושי שמורגש בתוך השגרה, בכוחות האישיים ובדפוסי ההתמודדות. בהתאם לצורך, העבודה משלבת כלים מגישת CBT, התבוננות פסיכודינמית ופסיכולוגיה יהודית.

אפשר לפנות גם כשהחיים ממשיכים להתנהל, אך מבפנים נדרש מאמץ מכביד. מתוך ההיכרות נוכל לברר מטרות ולבחור דרך עבודה שמתאימה למצבך.

למידע נוסף אפשר לקרוא על טיפול בחרדות באשקלון, על טיפול רגשי לגברים או לפנות דרך עמוד יצירת הקשר.

הכוחות שמאפשרים לך להמשיך הם חלק חשוב מהתמונה. יש מקום להכיר גם במחיר הפנימי, ולבדוק מה יעזור לך לחיות עם יותר רווחה ופניות.

המאמר מציג מידע כללי וזווית טיפולית. הדוגמאות אינן אבחון, והתאמת המענה נעשית לפי המצב האישי.

מקורות ישראליים להרחבה

  1. משרד הבריאות — מהי חרדה והערכה מקצועית.
  2. מכבי — חרדה: תסמינים, סוגים ודרכי התמודדות.
  3. משרד הבריאות — טיפול בחרדה.
  4. מכבי — חוסן נפשי ופנייה לעזרה מקצועית.

תמונה של הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס הוא מטפל רגשי ויועץ זוגי מוסמך. יועץ בקו ההלכה הספרדי ובבית ההוראה ליציבות נפשית. מעניק יעוץ פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלו ובשיחות זום. 0504101490 | abvc1152@gmail.com

תפריט נגישות