ביטחון בהתהגויות בחרדה

התנהגויות ביטחון בחרדה: כשמתמודדים, אבל עדיין חייבים להרגיש בטוחים

איך מבדילים בין הכנה שעוזרת לבין הרגל שמקבע את הפחד, ומה אפשר ללמוד כשמשנים אותו בהדרגה

סיימתם לדבר מול קבוצה. הצלחתם להעביר את הרעיון, ואפילו שאלו אתכם שאלה עניינית. אבל כשאתם חושבים על המפגש הבא, המחשבה הראשונה היא: ״הפעם זה עבר בסדר רק כי שיננתי מראש כל משפט. בלי זה, הייתי נתקע.״

במאמר הקודם על סולם חשיפות לטיפול בחרדות עסקנו בשאלה לאיזה מצב כדאי להתקרב ובאיזה קצב. הפעם נעסוק במה שקורה בתוך המצב: מה אנחנו מרגישים שחייבים לעשות כדי לעבור אותו, ולמה אנחנו מייחסים את ההצלחה כשהוא מסתיים.

מהן התנהגויות ביטחון בחרדה?

התנהגות ביטחון היא פעולה שנועדה למנוע תוצאה שמפחידה אותנו, להסתיר סימני חרדה או להשיג תחושת ודאות במצב שמעורר חשש. לפעמים היא גלויה, כמו להקריא מסמך מילה במילה. לפעמים היא מתרחשת בשקט, כמו לנסח שוב ושוב בראש את המשפט הבא במקום להקשיב לשיחה.

אדם שנמנע מלהציג רעיון לא מגיע למצב שמפחיד אותו. אדם שנעזר בהתנהגות ביטחון עשוי להציג את הרעיון, אבל להרגיש שהוא יכול לעשות זאת רק בתנאי מסוים. מבחוץ ההתנהגות שלהם שונה. מבפנים, אצל שניהם יכולה להישאר אותה אמונה: ״בלי דרך להגן על עצמי, אני לא אצליח להתמודד.״

בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי בחרדה חברתית בודקים כיצד הימנעות, התנהגויות ביטחון ומיקוד מתמיד במה שקורה בתוכנו עשויים לשמר את הקושי. משרד הבריאות מתאר חשיפה הדרגתית ככלי שאפשר לשלב בטיפול, לצד עבודה על מחשבות ודפוסי התנהגות. kotar.cet.ac.il

אותה פעולה יכולה לעזור לאדם אחד ולהגביל אדם אחר

כתיבת נקודות לפני הצגה יכולה לעזור לארגן את המסר. גם משפט פתיחה כתוב יכול להיות כלי שימושי. השאלה היא מה המסמך מאפשר לי, ומה אני מאמין שיקרה בלעדיו?

המצבהכנה או תמיכה מועילהכשהפעולה הופכת לתנאי
הצגת רעיון לצוותלרשום נקודות כדי לשמור על רצףלהרגיש שאי אפשר לדבר בלי להקריא כל מילה, כי כל היסוס נתפס ככישלון
השתתפות בשיחהלחשוב מראש על נושא שרוצים להעלותלחזור בראש על המשפט עד שהוא נשמע מושלם, ואז לגלות שהשיחה כבר המשיכה
שליחת הודעה שגרתיתלקרוא שוב כדי לתקן טעות או לחדד את המסרלקרוא שוב ושוב כדי לוודא שאיש לא יפרש את הניסוח לרעה

מספר החזרות לבדו לא אומר מה תפקיד הפעולה. לפעמים מסמך חשוב באמת דורש כמה בדיקות, ובמצב חדש אפשר להיעזר באדם קרוב. הסימן שכדאי לשים לב אליו הוא אובדן הגמישות: האם הפעולה משרתת מטרה ברורה, או שבלעדיה המצב מרגיש בלתי אפשרי למרות שאין בה צורך מעשי ברור?

אם המאמץ להרגיש מוכנים מתחיל ימים לפני האירוע, אפשר לקרוא גם על חרדת ציפייה. אם הוא מתבטא בעיקר בבקשה חוזרת מאחרים שיאשרו שהכול בסדר, המאמר על חיפוש אישורים בחרדה מרחיב על הדפוס הזה.

למה ההקלה לא תמיד הופכת לביטחון?

נניח שאדם קרא כל מילה מהדף והעביר את ההצגה בהצלחה. זו הצלחה אמיתית: הוא הגיע והעביר את המסר. אבל אם הוא מייחס את כל ההצלחה לשינון, עדיין אין לו תשובה לשאלה שמטרידה אותו: ״מה יקרה אם אעצור לרגע כדי לחשוב?״

כאן חשוב לי כמטפל להבחין בין הבנה להפנמה. אדם יכול להבין היטב שהיסוס הוא חלק טבעי משיחה, ועדיין להרגיש שהיסוס אחד יגרום לאחרים להעריך אותו פחות. ההבנה יכולה לעזור לו להגדיר מה לבדוק. התנסות שבה הוא עוצר לרגע, משלים את הרעיון ומגלה שהשיחה יכולה להימשך, נותנת לו משהו נוסף להישען עליו: זיכרון של מה שקרה בפועל.

אני מסתכל גם על תכונות הנפש שמעורבות בדפוס. יסודיות, אחריות ורגישות לתגובות של אחרים יכולות לשרת את האדם. יסודיות, למשל, יכולה להתבטא בהכנה טובה; וברגעי חרדה, אותה נטייה יכולה להפוך לדרישה להכין כל מילה. בעבודה הטיפולית אפשר לשמור על הערך שביסודיות ולפתח יותר גמישות באופן שבו משתמשים בה.

איך נראה שינוי קטן בתוך חשיפה?

נחזור לאדם שמציג רעיון לצוות. אפשר לשמור על אותה קבוצה מוכרת ועל אותו נושא, ולשנות רכיב אחד: משפט ההמשך שאחרי הפתיחה יופיע בדף כנקודה קצרה במקום כנוסח מלא.

  1. מנסחים תחזית שאפשר לבדוק. למשל: ״אם אעצור באמצע המשפט, לא אצליח לחזור לרעיון, ומישהו יצטרך להשלים אותו במקומי.״ כך מגדירים מה אפשר לראות ולשמוע, בלי להניח שיודעים מה האחרים חושבים.
  2. בוחרים שינוי מידתי במצב בטוח. הפתיחה הכתובה נשארת. רק משפט אחד נאמר מתוך נקודה קצרה. אם השינוי גדול מדי, אפשר לבחור הקשר מוכר יותר או משפט פשוט יותר.
  3. מפרידים בין התחושה לבין מה שקרה. למשל: ״נלחצתי ועצרתי. אחר כך אמרתי את הרעיון במילים אחרות. אף אחד לא נדרש להשלים אותו במקומי, ועמית שאל שאלה עניינית.״ גם אם החרדה נשארה גבוהה, יש כאן מידע חדש על היכולת להמשיך.

לפעמים חלק מהחשש מתממש. מישהו עשוי לבקש הבהרה, או שהמשפט הראשון יצא פחות ברור. גם אז אפשר לשאול: האם היה אפשר לתקן, להסביר או להמשיך? לפעמים הלמידה החשובה היא שאפשר להתמודד עם רגע מביך כשהוא קורה.

אם קשה להפריד בין התחזית, הרגש והתגובה, אפשר להיעזר במפת מרח״ב לזיהוי מחשבות ורגשות. את הצעד עצמו אפשר לשלב במדרג שנבנה בעזרת סולם האומץ. כשעיקר הקושי הוא חשש מהערכה של אחרים, אפשר לקרוא עוד על טיפול בחרדה חברתית באשקלון או על טיפול בפחד קהל.

שאלות נפוצות על התנהגויות ביטחון

האם צריך לוותר על כל דבר שעוזר לי להירגע?

אפשר להיעזר בהכנה, באדם תומך או בהתאמה שמאפשרת השתתפות. כשבוחנים הרגל, בודקים מה התועלת המעשית שלו ואם הוא מקשה לבדוק תחזית מסוימת. הנחיות רפואיות, אמצעי בטיחות והתאמות נחוצות נשארים במקומם.

אם נשארתי חרד בזמן התרגול, האם זה אומר שהוא לא עבד?

אפשר ללמוד משהו גם כשהחרדה עדיין מורגשת. אם ציפית שלא תוכל להמשיך אחרי היסוס ובפועל הצלחת להעביר את המסר, למדת משהו על יכולת ההתמודדות שלך. אם המצוקה הייתה כה גדולה שקשה היה להשתתף או להבין מה קרה, כדאי לבחון אם צעד קטן יותר יתאים.

מתי כדאי לבחון את הדפוס בטיפול?

כשההכנות גוזלות זמן רב, כשההימנעות מצמצמת את היום־יום או כשקשה להבדיל בין זהירות נחוצה לבין פעולת הרגעה, הערכה מקצועית יכולה לעזור לדייק את העבודה.

אפשר לקרוא על הדרך לבניית תוכנית טיפול בחרדה ועל טיפול בחרדות באשקלון, או לפנות דרך עמוד יצירת הקשר של המרחב לנפש.

מקורות ישראליים

תמונה של הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס

הרב שנהב עסיס הוא מטפל רגשי ויועץ זוגי מוסמך. יועץ בקו ההלכה הספרדי ובבית ההוראה ליציבות נפשית. מעניק יעוץ פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלו ובשיחות זום. 0504101490 | abvc1152@gmail.com

תפריט נגישות