הפער בין הבנת הכעס לבין היכולת להגיב אחרת בזמן אמת
“אני יודע שהצעקות לא עוזרות. אני מבין שאחר כך אתחרט. ובכל זאת, כשמשהו מכעיס אותי, אני שוב מגיב באותה צורה”.
הפער הזה עלול להיות מתסכל מאוד. אדם קורא מאמרים על שליטה בכעסים, מקבל החלטות טובות, ולפעמים אפילו יודע להסביר לאחרים כיצד כדאי להתנהג. אבל ברגע של עימות, כל מה שהיה ברור קודם נעשה קשה ליישום.
הבנה היא התחלה חשובה. כדי שתהפוך לתגובה זמינה בזמן כעס, נדרשים לעיתים גם תרגול, התאמה למצב האישי וחזרה במצבים שונים. כשדפוס ההתפרצות חוזר, במסגרת טיפול בכעסים באשקלון אפשר לבחון היכן בדיוק הידע מפסיק לסייע, ומה צריך לתרגל בנקודה הזאת.
לדעת מה נכון ולעשות זאת בזמן קושי הן יכולות שונות
אפשר לדעת כיצד מנהלים שיחה מכבדת, ובכל זאת להתקשות בכך כשמרגישים שלא מקשיבים לנו. אפשר להחליט להמתין לפני תגובה, ואז למצוא את עצמנו קוטעים את האחר עוד לפני שסיים לדבר.
אין להסיק מכך שההחלטה הייתה חסרת משמעות. כדאי לבדוק עד כמה היא הייתה מעשית.
“מהיום לא אכעס” הוא רצון רחב. לעומתו, “כשאשים לב שאני מתחיל לדבר מהר ולקטוע, אעצור ואומר שאני צריך הפסקה קצרה” הוא תכנון של התנהגות שאפשר לזהות ולתרגל.
המטרה אינה להבטיח שלא יתעורר עוד כעס. היא להרחיב את האפשרות לבחור מה לעשות כשהוא מתעורר.
למה ההבנה לא מספיקה ברגע ההתפרצות?
אנחנו נזכרים בכלים מאוחר מדי
לעיתים אדם מבחין בכעס רק כשהוא כבר צועק. בשלב הזה קשה לו לעצור, להקשיב ולנסח בקשה שקולה.
כדאי לחפש את הסימנים המוקדמים האישיים: לסת מכווצת, דיבור מהיר, תחושת חום, חזרה על אותה טענה או מחשבה כגון “אני חייב לענות עכשיו”. אלה דוגמאות אפשריות; לא כולם חווים אותם סימנים.
במקום להסתפק בשאלה “איך מפסיקים התפרצות?”, אפשר לשאול: “מה אני עושה בדקה שבה אני מתחיל להתחמם?” להרחבה על תגובות בזמן אמת אפשר לקרוא מה עושים בזמן כעס.
בתוך האירוע עולה מחשבה אחרת
בזמן רוגע אדם אומר: “לא צריך לקחת כל דבר באופן אישי”. אבל כשמישהו מעיר לו, המחשבה המיידית עשויה להיות: “הוא מזלזל בי”.
באותו רגע הוא אינו מתמודד רק עם המשפט שנאמר, אלא גם עם המשמעות שהוא מייחס לו. לכן כדאי לזהות את המחשבה המסוימת שמעוררת את התגובה, ולבחון אותה בלי לבטל פגיעה אמיתית או גבול שנחצה.
הנושא הזה מורחב במאמר למה אני כועס כשמעירים לי?.
לפעמים התגובה משיגה משהו בטווח הקצר
ייתכן שלאחר הרמת קול השיחה נעצרת או שהאחר מוותר. גם אם בהמשך מגיעים חרטה וריחוק, באותו רגע נדמה שהתגובה “עבדה”.
כדאי לבדוק מה האדם מנסה להשיג: הקשבה, מנוחה, שיתוף פעולה או תחושה שלוקחים אותו ברצינות. אחר כך אפשר לתרגל דרך אחרת לבקש זאת. הבנת הצורך אינה מצדיקה פגיעה באחר.
האירוע פוגש עומס שכבר קיים
לפעמים העימות מגיע אחרי רצף של תסכולים שלא קיבלו ביטוי. במקרה כזה, העבודה כוללת גם התייחסות למה שמתרחש לפני הוויכוח: בקשות שלא נאמרו, משימות שלא חולקו או קושי להציב גבול.
אפשר להעמיק בכך במאמר על כעס מצטבר. כאשר הדפוס מופיע בעיקר בבית, רלוונטי גם המאמר על כעס על המשפחה.
“אני חייב לענות לו”: דוגמה לפער בין הבנה לתגובה
הדוגמה הבאה להמחשה בלבד.
אדם מבקש מעמית לעבודה להכין מסמך, ומגלה שהמסמך עדיין אינו מוכן. הוא יודע שצעקות לא יקדמו את העבודה, אבל חושב: “אם אדבר בשקט, שוב לא יתייחסו אליי”.
הוא חוזר על הבקשה בטון חד, העמית מתגונן, והשיחה הופכת לוויכוח.
לאחר מכן הוא אומר: “ידעתי שאני צריך להירגע”.
אלא ש“להירגע” אינו מתאר במדויק מה היה עליו לעשות. תוכנית מעשית יותר יכולה להיות: לזהות את הדחף להאשים, לעצור לפני המשפט הבא, ולומר: “המסמך חסר וזה מעכב אותי. מתי תוכל להעביר אותו?”
אין הבטחה שהעמית יגיב היטב. תרגול תגובה אחרת נועד לשנות את ההתנהגות שלנו, גם כשהתגובה של האחר אינה בשליטתנו.
איך הופכים הבנה לתרגול? מתחילים מאירוע אחד
אין צורך לנסות לשנות את כל דפוסי הכעס בבת אחת. אפשר לבחור מצב חוזר אחד ולמלא את הטבלה בזמן רוגע:
| שלב | השאלה | דוגמה |
|---|---|---|
| מצב | מה קרה בפועל? | ביקשתי דבר ולא קיבלתי מענה |
| פרשנות | מה חשבתי שזה אומר? | “מתעלמים ממני בכוונה” |
| סימן מוקדם | מה הבחנתי בגוף או בהתנהגות? | התחלתי לדבר מהר ולקטוע |
| תגובה לתרגול | מה אעשה בפעם הבאה? | אשאל אם הבקשה נשמעה, לפני שאסיק מסקנה |
| בדיקה | מה עבד ומה צריך לשנות? | זיהיתי את המתח, אבל נזכרתי בתוכנית באיחור |
בוחרים פעולה קצרה שאפשר לזכור
עדיף להתחיל מפעולה אחת: להניח לדבריו של האחר להסתיים, להפחית את עוצמת הקול או לבקש הפסקה.
אם בוחרים בהפסקה, חשוב להסביר אותה ולתאם חזרה לשיחה ככל שהמצב מאפשר: “אני מתחיל לדבר בצורה פוגעת. אעצור עכשיו, ונחזור לדבר בעוד רבע שעה”. ההפסקה אינה איום, ואינה דרך להעניש בשתיקה.
מתרגלים גם כשהקושי קטן יחסית
אפשר להתאמן בניסוח בקשה ובהקשבה בתוך אי־הסכמה מתונה ובטוחה. אין צורך לעורר עימות לצורך התרגול.
העיסוק בזיהוי מחשבות לצד שינוי התנהגות הוא חלק מעקרונות הטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי, כפי שמתואר גם במידע של משרד הבריאות על סוגי טיפול. משרד הבריאות באתר אפשר לקרוא גם על שליטה בכעסים בגישת CBT.
ומה עושים אם שוב התפרצתי?
אחרי התפרצות כדאי לקחת אחריות על המעשה המסוים: “הרמתי את הקול ודיברתי באופן פוגע”. התנצלות אינה מחייבת את האדם האחר לסלוח או לחזור מיד לשיחה.
אחרי שנרגעים, אפשר לבדוק היכן התוכנית לא התאימה. האם הסימן שנבחר היה מאוחר מדי? האם הבקשה הייתה כללית? האם ניסינו להמשיך בשיחה כשכבר לא הצלחנו להקשיב?
“עשיתי דבר שפגע” מאפשר לזהות מה לתקן. “אין לי סיכוי להשתנות” אינו מספק כיוון לפעולה. על האפשרות לשלב אחריות, התחשבות וגבולות אפשר לקרוא במאמר על שליטה בכעסים והפיכת כעס לחמלה.
איך יודעים שיש התקדמות?
כדאי לבחון כמה היבטים: האם זיהינו את הכעס מוקדם יותר? האם הפסקנו משפט פוגע באמצע? האם הצלחנו לבקש דבר ברור במקום להאשים? האם חזרנו לשיחה בצורה עניינית?
אלה יכולים להיות סימנים מועילים, לצד בחינה של תדירות ההתפרצויות, עוצמתן והשפעתן על הסביבה. תחושה אישית של שיפור אינה מספיקה אם אחרים עדיין חווים פחד או פגיעה.
מתי כדאי להיעזר בטיפול בכעסים?
כאשר ההתפרצויות חוזרות, פוגעות בקשרים או בעבודה, או כשהניסיונות לתרגל לבד אינם מספיקים, כדאי לבחון פנייה מקצועית. אין צורך להגיע עם הסבר מלא; אפשר להתחיל מתיאור של אירוע אחד.
לגברים המעוניינים בליווי אישי אפשר לקרוא על טיפול בכעסים לגברים, ועל המסגרת הרחבה של טיפול רגשי לגברים.
אם יש איומים, הפחדה, שבירת חפצים או פגיעה באדם, נדרש מענה ייעודי לבטיחות ולהפסקת הפגיעה. בסכנה מיידית יש לפנות לשירותי החירום. האחריות למניעת הפגיעה מוטלת על מי שפוגע.
שאלות נפוצות
האם עצם זה שאני מבין את הבעיה אומר שאני יכול לפתור אותה לבד?
הבנה יכולה לסייע, אבל היא אינה מלמדת לבדה מהי מסגרת העזרה המתאימה. חשוב לבחון את חומרת ההתנהגות, השפעתה והיכולת לשנות אותה בפועל.
האם צריך להפסיק להרגיש כעס?
המטרה היא ללמוד לזהות כעס ולהגיב בלי לפגוע. אפשר לכעוס וגם להציב גבול ברור, לבקש שינוי או לסיים שיחה בצורה עניינית.
כמה זמן לוקח לשנות את הדפוס?
אין מספר מפגשים או משך תרגול שמתאים לכולם. כדאי לקבוע מטרות אישיות ולבחון התקדמות לפי ההתנהגות בחיי היום־יום.
מה אם האדם שמולי ממשיך להתנהג בצורה מכעיסה?
אפשר לבחון גבולות, לצמצם מגע או לבחור דרך אחרת לטפל במחלוקת. עבודה על התגובה שלך אינה מחייבת להסכים להתנהגות פוגעת.
אפשר להתחיל ממה שקורה רגע לפני ההתפרצות
אם אתה מבין היטב מה היית רוצה לשנות, אבל מתקשה ליישם ברגע האמת, אפשר להתחיל בבדיקה משותפת של המצב החוזר ובבחירת פעולה לתרגול.
לבירור התאמה לטיפול אצל הרב שנהב עסיס, בקליניקה באשקלון, ניתן להתקשר: 050-4101490.
הרב שנהב עסיס — מטפל רגשי, המרחב לנפש.






