מה עושים אחרי התפרצות כעס, ואיך הופכים את החרטה לשינוי שאפשר לראות?
“הרמתי את הקול. אמרתי דברים שאני לא עומד מאחוריהם. אחרי שנרגעתי ביקשתי סליחה, ובאמת התכוונתי אליה. אז למה כעבור כמה ימים הכול קרה שוב?”
אם המשפט „אני מתפרץ ואז מתחרט” מוכר לך, ייתכן שאתה כבר משקיע לא מעט מאמץ במה שקורה אחרי ההתפרצות. אתה מסביר, מתנצל ומבטיח לעצמך שבפעם הבאה תעצור. ובכל זאת, מי שסביבך עדיין יכול לשמוע את אותה הרמת קול או לחוות את אותה פגיעה.
חרטה עוזרת להכיר במה שקרה. כדי לשנות את מה שיקרה בפעם הבאה, צריך לברר איזו פעולה תעשה אחרת כשהכעס שוב יעלה. זה ההבדל בין הבטחה שניתנת כשהשיחה כבר נגמרה לבין החלטה שאפשר ליישם כשהיא מתחילה להסתבך.
„אני מתפרץ ואז מתחרט” — איך המעגל חוזר על עצמו?
ניקח דוגמה. אב חוזר הביתה אחרי יום עמוס ורואה שבנו עדיין לא סידר את המשחקים, אף שכבר ביקש ממנו פעמיים. הוא אומר בקול רם: „אתה אף פעם לא מקשיב לי”. הילד משתתק. כעבור חצי שעה, כשהאב נרגע, הוא מתנצל ומבטיח שיפסיק לצעוק. כמה ימים אחר כך מגיע רגע דומה, ושוב יוצאות מפיו אותן מילים.
כדי להבין את המעגל, כדאי להסתכל על מה שקורה בין ההתנצלות לבין האירוע הבא. האב יודע שהצעקה פגעה. מה שעוד לא ברור לו הוא מה יעשה כשירגיש שכבר ביקש מספיק פעמים וששום דבר לא מתקדם. אם הוא נשאר עם ההחלטה „להיות סבלני יותר”, ברגע האמת עליו לבחור תגובה חדשה תוך כדי תסכול. אם הוא מכין מראש משפט קצר ופעולה ברורה, יש לו משהו מסוים שאפשר לנסות.
לפעמים ההתפרצות היא השלב האחרון של תסכול שנמשך שעות או ימים. אם אתה מגיע הביתה כשכבר אין לך סבלנות, כדאי לבדוק גם מה הצטבר מוקדם יותר ומתי היה אפשר לבקש עזרה או לבטא קושי. להרחבה אפשר לקרוא על כעס מצטבר ועל כעס על המשפחה אחרי יום של איפוק בחוץ.
מה לעשות אחרי שהתפרצתי?
לקחת אחריות על מה שאמרתי או עשיתי
התנצלות מדויקת מתארת את ההתנהגות שעליה אתה לוקח אחריות. למשל, „הרמתי עליך את הקול ואמרתי שאתה אף פעם לא מקשיב. דיברתי אליך בצורה פוגעת, ואני מצטער”.
הניסוח הזה מאפשר לדבר בנפרד על שני עניינים שיש להם מקום. הראשון הוא איך דיברת. השני הוא הבקשה המקורית שעדיין צריך לברר. אם אתה מוסיף מיד „אבל כבר ביקשתי ממך שלוש פעמים”, השיחה עלולה לחזור למחלוקת לפני שהיה מקום לדבר על הפגיעה.
אחרי ההתנצלות אפשר לתת לאדם השני לבחור אם לדבר עכשיו או בהמשך. לפעמים התגובה תהיה „אני צריך זמן”. היכולת לכבד את התשובה הזאת היא חלק מהתיקון. להרחבה על שיחת תיקון אחרי פגיעה אפשר לקרוא את המאמר על התנצלות בזוגיות.
לעבור מהבטחה כללית לפעולה אחת ברורה
„אני מבטיח שזה לא יקרה שוב” מבטא רצון לשנות. כדי להפוך את הרצון לתוכנית, נסה להשלים משפט אחד:
כשאשים לב ש־____, אעשה _____.
למשל, „כשאשמע שאני חוזר על אותה בקשה בטון חד, אעצור לפני המשפט הבא. אנסח את הבקשה במשפט אחד ואמתין לתשובה”.
במקרה של האב, זה יכול להישמע כך: „צריך לאסוף את המשחקים לפני ארוחת הערב. תתחיל בקוביות, ואני אראה לך איפה לשים אותן”. הגבול נשאר ברור, והילד מקבל הוראה שאפשר לבצע. אם הקושי המרכזי הוא סביב שגרות, גבולות או בקשות שחוזרות בבית, אפשר להיעזר גם בהדרכת הורים באשקלון.
מה עושים כשמגיעה ההתפרצות הבאה?
עדיף לבחור סימן שמופיע לפני הרמת הקול. אצל אחד זה הדחף לקטוע. אצל אחר זו המחשבה „אני חייב לענות עכשיו”, או הרגע שבו הוא עובר מבקשה נקודתית למילים כמו „תמיד” ו„אף פעם”.
נניח שבעבודה מעירים לך על פרט שנשמט מדוח. אתה שומע ביקורת על העבודה, ובאותו רגע עולה בך המחשבה „מנסים להקטין אותי”. לפני שאתה עונה בטון חד, אפשר לשאול שאלה אחת: „איזה פרט חסר, ומתי צריך להשלים אותו?” ייתכן שעדיין יהיה לך מה לומר על אופן הפנייה אליך. אפשר להעלות זאת בהמשך ובצורה ממוקדת.
אם קשה לך להמשיך לדבר בלי להחריף את השיחה, אפשר לבקש הפסקה באי־הסכמה שאפשר לנהל בבטחה. למשל, „אני נסער כרגע. אני צריך עשר דקות, ואחזור אליך ב־20:30”. כשמגיע הזמן שקבעת, חזור לנושא או תאם מועד אחר. כך האדם שמולך יודע מתי יוכל לשוב לשיחה. להרחבה אפשר לקרוא מה עושים בזמן כעס ולמה אני כועס כשמעירים לי.
איך יודעים שהחרטה מתחילה להפוך לשינוי?
נניח שלפני שבוע ויכוח נמשך עשרים דקות, ובמהלכו צעקת והעלבת. השבוע התחלת להרים את הקול, עצרת באמצע המשפט, ביקשת הפסקה וחזרת בזמן שקבעת. עדיין יש על מה לעבוד, ואפשר להצביע על שינוי מסוים בהתנהגות: זיהית את העלייה בכעס מוקדם יותר והפסקת את השיחה לפני שפגעה יותר.
במשך שבוע או שבועיים, אפשר לרשום בקצרה מה קרה במצבים שחוזרים. מספיקות שתי דקות אחרי כל אירוע.
| מה לבדוק | שאלה מעשית |
|---|---|
| זיהוי מוקדם | באיזה רגע הבחנתי שהקול שלי עולה או שאני מתחיל לקטוע? |
| עוצמת התגובה | מה אמרתי ועשיתי בפועל? האם היו צעקות, עלבונות או הפחדה? |
| התאוששות | כמה זמן עבר עד שיכולתי לחזור לשיחה עניינית? |
| תיקון | האם לקחתי אחריות? האם ביצעתי את הפעולה שקבעתי לפעם הבאה? |
| השפעה על הסביבה | האם האנשים סביבי מרגישים חופשיים להביע אי־הסכמה? |
אם בחרת סימן ונזכרת בו רק אחרי האירוע, בדוק איזה סימן הופיע לפניו. אם זיהית את המתח אבל לא ידעת מה לומר, קצר את המשפט שתכננת. השאלה אחרי מעידה היא מה יעזור לך לפעול מוקדם יותר באירוע הבא. אפשר לקרוא עוד על התפרצויות כעס בבית ועל דפוסי תגובה ללחץ נפשי.
מתי כדאי לפנות לטיפול בכעסים?
אם אתה אומר לעצמך „אני מתפרץ ואז מתחרט” שוב ושוב, והדפוס ממשיך לפגוע בבית, בעבודה או ביחסים, אפשר לפנות לעזרה מקצועית ולהתחיל מתיאור של מקרה אחד. מה קרה, מה עשית, איך הגיבו האנשים סביבך ומה קרה אחרי שהתנצלת? הפרטים האלה מאפשרים לבחור מטרה שאפשר לתרגל ולבחון לאורך זמן.
כשיש איומים, הפחדה, שבירת חפצים או אלימות, בטיחות והפסקת הפגיעה קודמות לשיחת תיקון. להכוונה במצב של אלימות במשפחה אפשר לפנות למוקד הרווחה 118. בסכנה מיידית יש לפנות למשטרה ב־100. me.health.gov.il
אם אתה מחפש ליווי אישי כדי לעבוד על הדפוס, אפשר לקרוא על טיפול בכעסים לגברים עם הרב שנהב עסיס, בקליניקה או אונליין לפי התאמה. פרטים על המפגשים בקליניקה מופיעים בעמוד טיפול בכעסים באשקלון. הרב שנהב עסיס – אשקלון ואונליין
הרב שנהב עסיס | מטפל רגשי ויועץ זוגי






