מהי טראומה וכיצד אפשר להתחיל לרפא את מה שנשאר בתוכנו?
ריפוי מטראומה – כיצד אפשר להחלים מחויה של טראומה?
מה היא טראומה וכיצד אפשר להירפא ממנה?
"וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" דברים כ"ח, ל"ד
הפסוק מתאר במילים חדות מצב שבו המראות שאדם נחשף אליהם נעשים קשים כל כך, עד שהם מטלטלים את עולמו הפנימי ופוגעים ביכולת שלו להמשיך להרגיש בטוח ורגוע. גם לאחר שהאירוע הסתיים, משהו בתוכו עלול להמשיך לחיות כאילו הסכנה עדיין נוכחת.
טראומה אינה רק האירוע הקשה שהתרחש, אלא הדרך שבה הגוף והנפש הגיבו אליו. שני אנשים יכולים לעבור אירוע דומה, אך כל אחד מהם יחווה אותו באופן שונה. לעיתים הנפש מצליחה לעבד את החוויה ולחזור בהדרגה לשגרה, ולעיתים היא נשארת במצב מתמשך של דריכות, פחד, הימנעות או ניתוק רגשי.
האדם עשוי לדעת בשכל שהאירוע כבר חלף, אך הגוף עדיין נבהל מרעש מסוים, הלב מגיב בעוצמה לזיכרון קטן והמחשבות חוזרות שוב ושוב למה שקרה. אין זו חולשה או בחירה מודעת, אלא תגובת הגנה שנועדה לשמור על האדם בזמן סכנה — אך ממשיכה לפעול גם לאחר שהסכנה חלפה.
טראומה יכולה להשאיר חותם עמוק, אך היא אינה חייבת להמשיך לנהל את החיים. באמצעות תהליך הדרגתי, בטוח ומותאם ניתן להבין את התגובה הטראומטית, לעבד את החוויה ולבנות מחדש תחושת יציבות, ביטחון ושליטה.
טראומה אינה שיגעון – אלא תגובה של הנפש למצב קיצוני
המילה המופיעה בפסוק עלולה לעורר רתיעה, אך חשוב להבין: תגובה טראומטית אינה מעידה שהאדם איבד את שפיותו. פעמים רבות מדובר דווקא במערכת הגנה טבעית שנכנסה לפעולה כדי לסייע לו להתמודד עם מצב קשה, מאיים או בלתי צפוי.
בזמן סכנה הגוף עובר במהירות למצב הישרדותי. הדופק עולה, השרירים נדרכים, הנשימה משתנה והקשב מתמקד בכל סימן אפשרי לאיום. במצב כזה האדם עשוי להילחם, לברוח, לקפוא במקום או להתנתק רגשית מהמתרחש. תגובות אלו אינן נובעות מחולשה, אלא מהניסיון של הגוף והנפש לשמור עליו.
הקושי מתחיל כאשר האירוע כבר הסתיים, אך מערכת ההגנה אינה מצליחה להירגע. האדם חוזר לביתו ולשגרת חייו, אולם בתוכו נשארת תחושה שהסכנה עלולה לחזור בכל רגע. רעש פתאומי, מקום מסוים, ריח, משפט או זיכרון קטן יכולים לעורר מחדש פחד עוצמתי ותחושות הדומות לאלו שהופיעו בזמן האירוע.
חשוב גם להבחין בין אירוע קשה, טראומה נפשית ופוסט־טראומה. לא כל אירוע מכאיב יוצר בהכרח פגיעה טראומטית, ולא כל אדם שחווה טראומה מפתח הפרעת דחק פוסט־טראומטית. בימים ובשבועות שלאחר אירוע קשה יכולות להופיע תגובות טבעיות כמו מתח, קשיי שינה, עצבנות, בכי או מחשבות חוזרות. אצל אנשים רבים התגובות נחלשות בהדרגה כאשר תחושת הביטחון חוזרת.
כאשר המצוקה אינה חולפת, מחמירה או מתחילה לפגוע בשינה, בעבודה, במשפחה וביכולת לתפקד, ייתכן שהחוויה עדיין לא עובדה במלואה. במצב כזה אין צורך להמשיך להתמודד לבד. פנייה לקבלת עזרה מקצועית יכולה לאפשר לאדם להבין מה מתרחש בתוכו ולהתחיל לבנות מחדש תחושת ביטחון ויציבות.
כיצד טראומה משפיעה על הגוף, המחשבות וההתנהגות?
טראומה נפשית אינה נשארת רק בזיכרון. היא יכולה להשפיע במקביל על הגוף, על הרגשות, על דרך החשיבה ועל ההתנהלות היומיומית. לעיתים האדם אינו מקשר בין הקשיים שהוא חווה כיום לבין אירוע שהתרחש בעבר, במיוחד כאשר עבר זמן רב מאז האירוע.
השפעת הטראומה על הגוף
כאשר מערכת ההגנה נשארת פעילה, הגוף ממשיך להתנהל כאילו עליו להיות מוכן לסכנה. הדבר עשוי להתבטא במתח בשרירים, קושי להירדם, יקיצות מרובות, עייפות, דופק מואץ, תגובת בהלה חזקה ותחושת דריכות שאינה מאפשרת מנוחה אמיתית.
לפעמים הגוף מגיב עוד לפני שהאדם מבין מה עורר אותו. ריח, צליל, מקום או טון דיבור מסוים יכולים לפעול בתור טריגרים רגשיים ולהחזיר לרגע את תחושת האיום, גם כאשר אין סכנה ממשית בהווה.
השפעת הטראומה על הרגשות
אדם המתמודד עם טראומה עשוי לחוות פחד, עצבנות, כעס, אשמה, עצבות או חוסר אונים. לעיתים מופיעה דווקא תגובה הפוכה של קהות רגשית. האדם מרגיש מרוחק מעצמו, מתקשה להתרגש מדברים שבעבר היו חשובים לו או מתאר תחושה שהוא מתפקד באופן אוטומטי.
הניתוק הרגשי אינו אומר שלאדם לא אכפת. לעיתים זוהי הדרך של הנפש להפחית את עוצמת הכאב כאשר החוויה עדיין גדולה וקשה מדי לעיבוד.
השפעת הטראומה על המחשבות
לאחר אירוע טראומטי עלולות להתפתח מחשבות כמו: „העולם אינו בטוח”, „אסור לי לסמוך על אנשים”, „זה יקרה שוב” או „הייתי צריך למנוע את מה שקרה”. מחשבות אלו עשויות להפוך בהדרגה לאמונות עמוקות המשפיעות על הביטחון העצמי, על קבלת החלטות ועל מערכות היחסים של האדם.
בחלק מהמקרים החוויה מחזקת דפוסי חשיבה ומחשבות אוטומטיות שמפרשים מצבים רגילים כמסוכנים. גם כאשר המציאות בטוחה יחסית, המחשבה ממשיכה לחפש סימנים לכך שמשהו רע עומד להתרחש.
השפעת הטראומה על ההתנהגות
כדי להימנע מהכאב, האדם עלול להתרחק ממקומות, אנשים ושיחות המזכירים לו את האירוע. בטווח הקצר ההימנעות מעניקה הקלה, אך בטווח הארוך היא עלולה לצמצם את החיים ולחזק את התחושה שהזיכרון מסוכן מדי להתמודדות.
כאשר מדובר בחוויות מוקדמות ומתמשכות, ההשפעה עשויה להופיע גם שנים לאחר מכן בדפוסי התקשרות, כעס, חשדנות או קושי להרגיש מוגנים. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר על טראומות ילדות והשפעתן על החיים.
התגובות השונות אינן מופיעות אצל כולם באותה צורה. אדם אחד יחווה בעיקר פחד ודריכות, אדם אחר יסבול מהימנעות וניתוק, ואחר ירגיש שהטראומה מתבטאת בעיקר בכעס או בקושי לסמוך. לכן תהליך ההחלמה צריך להיות מותאם לסיפורו, לצרכיו ולקצב האישי של כל אדם.
מדוע טראומה ממשיכה להשפיע גם לאחר שהאירוע הסתיים?
אחת השאלות הכואבות שאנשים שואלים היא: אם האירוע כבר מאחוריי, מדוע אני עדיין מרגיש כאילו הוא ממשיך להתרחש? התשובה קשורה לאופן שבו הגוף והנפש מעבדים חוויות בזמן סכנה.
במהלך אירוע רגיל האדם מסוגל להתבונן במתרחש, להבין אותו ולשמור אותו בזיכרון כסיפור מסודר שיש לו התחלה וסיום. בזמן אירוע טראומטי, לעומת זאת, עוצמת הפחד וחוסר האונים עלולה להיות גדולה מדי. במקום להישמר כזיכרון רגיל, החוויה עשויה להישאר בצורה של תמונות, תחושות גוף, קולות, רגשות וחלקי זיכרונות שאינם מחוברים לסיפור שלם.
לכן האדם יכול לדעת שהאירוע התרחש לפני שנים, אך ברגע של הצפה הוא אינו רק נזכר בו — הוא מרגיש כאילו משהו ממנו מתרחש שוב בהווה. הגוף נדרך, הנשימה משתנה והמחשבות מתמלאות בסכנה, אף שהמציאות הנוכחית בטוחה.
הנפש ממשיכה לחפש סכנה כדי למנוע פגיעה נוספת
לאחר חוויה קשה מערכת ההגנה מנסה ללמוד כיצד למנוע מאירוע דומה להתרחש שוב. היא מתחילה לסרוק את הסביבה, לזהות סימני אזהרה ולהגיב במהירות לכל דבר המזכיר את מה שקרה. הכוונה של המנגנון חיובית — להגן על האדם — אך לעיתים הוא נעשה רגיש מדי ומזהה סכנה גם במצבים שאינם באמת מסוכנים.
זוהי אחת הסיבות לכך שאדם עלול להרגיש מבולבל ולשאול את עצמו: „למה אני מגיב כך?”, „מדוע אני לא מצליח פשוט לשחרר?” או „למה אירוע קטן משפיע עליי בעוצמה גדולה כל כך?”. ניתן להעמיק בנושא במאמר למה אני בטראומה? 10 סיבות להתפתחות טראומה.
ההימנעות מקלה לרגע, אך משמרת את הפחד
כאשר משהו מעורר כאב, הנטייה הטבעית היא להתרחק ממנו. האדם נמנע מלדבר על האירוע, להגיע למקומות מסוימים או להרגיש רגשות הקשורים אליו. ההימנעות מעניקה הקלה זמנית, אך היא גם מונעת מהנפש ללמוד שהאירוע הסתיים ושאפשר לחוות את הזיכרון מבלי להימצא שוב בסכנה.
החלמה מטראומה אינה מחיקה של הזיכרון. המטרה אינה לשכוח את מה שקרה, אלא לאפשר לזיכרון לקבל מקום מסודר בתוך סיפור החיים. כאשר החוויה עוברת עיבוד נכון, האדם עדיין זוכר אותה — אך היא כבר אינה מפעילה אותו באותה עוצמה ואינה מנהלת את ההווה שלו.
כיצד מתחיל תהליך של ריפוי מטראומה?
תהליך החלמה מטראומה אינו מתחיל בדרישה מהאדם לשכוח, להתגבר או לספר מיד את כל מה שקרה. הוא מתחיל ביצירת תחושת ביטחון ובהבנה שהתגובה שלו אינה תקלה, אלא ניסיון של הגוף והנפש להגן עליו.
טיפול נכון מתקדם בהדרגה ובהתאם ליכולת של האדם לשאת את הזיכרונות והרגשות. אין צורך לפתוח בבת אחת כל פרט מהאירוע, ולעיתים עבודה מהירה מדי עלולה דווקא להגביר את ההצפה. המטרה היא לאפשר לאדם להתקרב לחוויה בקצב בטוח, מבלי להרגיש שהוא מאבד שוב שליטה.
השלב הראשון: בניית יציבות וביטחון
לפני שניגשים לעיבוד החוויה, חשוב לחזק את היכולת של האדם להירגע ולחזור להווה. בשלב זה אפשר ללמוד לזהות מתי מתחילה הצפה, להבין כיצד הגוף מגיב ולתרגל כלים כמו נשימה, הרפיה, מיקוד בחושים, כתיבה ושינוי דפוסי חשיבה.
ככל שהאדם לומד לזהות את התגובה הטראומטית מוקדם יותר, כך הוא יכול לעצור את ההסלמה ולהזכיר לעצמו שהסכנה אינה מתרחשת כעת. בטיפול בגישת CBT באשקלון ניתן לעבוד גם על מחשבות הממשיכות להפעיל פחד, אשמה וחוסר אונים.
השלב השני: עיבוד החוויה הטראומטית
לאחר שנבנית תחושת יציבות מסוימת, אפשר להתחיל להתבונן במה שקרה. העיבוד מאפשר לחבר בין חלקי הזיכרון, לתת מילים לתחושות ולהבחין בין הסכנה שהייתה בעבר לבין המציאות שבה האדם נמצא כיום.
במהלך התהליך ניתן לזהות מסקנות שהאדם אימץ בעקבות האירוע, כמו „אני חסר אונים”, „אי אפשר לסמוך על אף אחד” או „אני אשם במה שקרה”. הטיפול אינו מוחק את העבר, אלא מסייע לבחון מחדש את המשמעות שניתנה לו ולבנות תפיסה מאוזנת ומיטיבה יותר.
המטרה הסופית אינה רק להפחית את עוצמת הזיכרונות, אלא לאפשר לאדם לחזור לחיים מלאים יותר. בשלב זה הוא מתחיל בהדרגה לעשות דברים שנמנע מהם, להחזיר לעצמו תחושת מסוגלות ולבנות מחדש אמון בעצמו ובעולם.
ההחלמה אינה תמיד מתקדמת בקו ישר. יכולים להיות ימים של רוגע לצד תק שבהן זיכרון, תאריך מסוים או אירוע חדש מעוררים שוב מצוקה. חזרה זמנית של תחושות קשות אינה מעידה שהתהליך נכשל. פעמים רבות היא הזדמנות להשתמש בכלים שנרכשו ולחזק עוד יותר את היכולת להתמודד.
ריפוי מטראומה אינו חזרה להיות בדיוק האדם שהיית לפני האירוע. זהו תהליך שבו לומדים לשאת את מה שקרה מבלי שהוא ימשיך להכתיב את ההווה, ובונים בהדרגה חיים שיש בהם יותר בחירה, יציבות ותקווה.
מתי כדאי לפנות לטיפול בעקבות טראומה?
לא כל תגובה קשה לאחר אירוע מחייבת מיד תהליך טיפולי. בימים ובשבועות הראשונים טבעי לחוות מתח, עצבנות, מחשבות חוזרות, בכי, קשיי שינה או צורך לדבר שוב ושוב על מה שקרה. אצל אנשים רבים התגובות נחלשות בהדרגה בעזרת זמן, תמיכה וחזרה לשגרה בטוחה.
עם זאת, כאשר המצוקה אינה נחלשת, מחמירה או מתחילה לצמצם את החיים, כדאי לשקול פנייה לקבלת עזרה מקצועית.
כאשר הזיכרונות ממשיכים להציף
אם תמונות, סיוטים או זיכרונות מהאירוע מופיעים שוב ושוב ומעוררים תחושה שהכול מתרחש מחדש, ייתכן שהחוויה עדיין זקוקה לעיבוד. הדבר נכון במיוחד כאשר ההצפה מופיעה ללא שליטה ומקשה על האדם להתרכז בהווה.
כאשר ההימנעות מנהלת את החיים
אדם עשוי להפסיק לנסוע, לצאת מהבית, לפגוש אנשים או להגיע למקומות המזכירים לו את האירוע. ככל שההימנעות מתרחבת, העולם נעשה מצומצם יותר והפחד מקבל מקום מרכזי יותר בהחלטות היומיומיות.
כאשר התפקוד נפגע
קשיי שינה מתמשכים, ירידה בריכוז, חוסר יכולת לעבוד, התרחקות מהמשפחה, התפרצויות כעס או תחושת ניתוק ממושכת הם סימנים לכך שהמצוקה כבר משפיעה על תחומי חיים מרכזיים.
כאשר מנסים להקהות את הכאב בדרכים מזיקות
לעיתים האדם מנסה להרחיק את הזיכרונות באמצעות אכילה מופרזת, שימוש בחומרים, עבודה ללא הפסקה, הסתגרות או התנהגויות כפייתיות. הדרכים האלה עשויות להביא הקלה רגעית, אך אינן מטפלות בשורש הכאב ולעיתים יוצרות קושי נוסף.
כאשר מרגישים שאי אפשר להמשיך לבד
אין צורך להמתין עד שהמצב יהיה חמור במיוחד. עצם התחושה שהכוחות נגמרים, שהתגובות אינן מובנות או שהאירוע ממשיך לשלוט בחיים יכולה להיות סיבה מספקת לפנות לשיחה מקצועית.
כאשר מופיעות מחשבות על פגיעה עצמית, אובדן שליטה משמעותי או חוסר יכולת לשמור על ביטחון אישי, חשוב לפנות ללא דיחוי לגורם רפואי או מקצועי מתאים.
פנייה לטיפול אינה מעידה שהאדם נכשל בהתמודדות. להפך, היא מבטאת הכרה בכך שהכאב אמיתי ושמותר לקבל עזרה כדי לצאת ממנו.
אפשר להחלים מטראומה ולחזור לחיים מלאים
ריפוי מטראומה אינו אומר למחוק את העבר או לשכוח את מה שקרה. משמעותו היא שהאירוע מפסיק לנהל את ההווה. הזיכרון אולי נשאר, אך הוא כבר אינו מפעיל באותה עוצמה את הגוף, המחשבות והרגשות.
בתהליך נכון והדרגתי אפשר להפחית חרדה ודריכות, להבין את מקור התגובות הרגשיות, לחזק את תחושת הביטחון ולבנות מחדש קשרים, אמון ומשמעות. לעיתים הדרך משלבת שיחה טיפולית, עבודה עם הגוף, שינוי דפוסי חשיבה וחיבור לעולם האמונה והרוח.
חשוב לזכור: תגובות לטראומה אינן עדות לחולשה או לשיגעון. הן דרכו של האדם לשרוד מציאות קשה. כעת, כאשר הסכנה חלפה, אפשר ללמד את הנפש והגוף שאין עוד צורך להישאר במצב הישרדותי תמידי.
אם אתם מרגישים שהעבר עדיין מנהל את חייכם, גורם לחרדה, הימנעות, התפרצויות או קושי ביחסים, אינכם חייבים להתמודד עם הכול לבד. טיפול רגשי בטראומה יכול לספק מרחב בטוח לעיבוד החוויה ולבניית דרך חדשה.
הריפוי אינו תמיד מהיר או ישר, אבל הוא אפשרי. בעזרת ליווי מתאים, סבלנות ואמונה בכוחות הקיימים באדם, ניתן לעבור מחיים המנוהלים בידי הפחד לחיים שיש בהם יותר ביטחון, חופש, חיבור ויישוב הדעת.
שאלות נפוצות על טראומה, פוסט־טראומה וריפוי
מהי טראומה נפשית?
טראומה נפשית היא תגובה עמוקה לאירוע או לתקופה שהאדם חווה כמאיימים, מציפים או חסרי מוצא. היא אינה נקבעת רק לפי מה שקרה, אלא גם לפי האופן שבו הגוף והנפש חוו את האירוע והצליחו להתמודד עמו.
האם כל אירוע קשה גורם לטראומה?
לא. אנשים שונים עשויים להגיב בדרכים שונות לאותו אירוע. עוצמת הפגיעה מושפעת מגורמים כמו גיל, משך האירוע, תחושת חוסר האונים, תמיכה מהסביבה וחוויות קודמות.
האם טראומה היא סוג של שיגעון?
לא. תגובות כמו חרדה, דריכות, הימנעות, קהות רגשית או זיכרונות חוזרים אינן מעידות שהאדם השתגע. במקרים רבים אלו תגובות הישרדותיות שנמשכות גם לאחר שהסכנה כבר חלפה.
מה ההבדל בין טראומה לבין פוסט־טראומה?
טראומה היא החוויה והתגובה הנפשית שנוצרה בעקבותיה. הפרעת דחק פוסט־טראומטית, המכונה PTSD, היא מצב שבו תסמינים כמו זיכרונות חודרניים, הימנעות, שינויים במצב הרוח ודריכות מוגברת נמשכים ופוגעים בתפקוד. לא כל אדם שעבר אירוע טראומטי יפתח פוסט־טראומה.
כיצד אפשר לדעת שהעבר עדיין משפיע על החיים?
ההשפעה עשויה להתבטא בחרדה, קשיי שינה, התפרצויות כעס, הסתגרות, קושי לתת אמון, הימנעות ממקומות מסוימים או תחושה קבועה שמשהו רע עומד לקרות. לפעמים האדם אינו מקשר בין הקשיים בהווה לבין החוויה שעבר בעבר.
מהם טריגרים הקשורים לטראומה?
טריגר הוא גירוי שמזכיר לגוף או לנפש את האירוע הטראומטי. הוא יכול להיות קול, ריח, מקום, משפט, אדם מסוים או מצב הדומה בדרך כלשהי לחוויה הקודמת. אפשר לקרוא בהרחבה על טריגרים רגשיים וכיצד להתמודד איתם.
האם טראומות ילדות יכולות להשפיע גם בבגרות?
כן. חוויות של חוסר ביטחון, דחייה, השפלה, הזנחה או פחד בתקופת הילדות עשויות להשפיע על הדימוי העצמי, מערכות יחסים ודפוסי ההתמודדות בבגרות. מידע נוסף נמצא במאמר על טראומות ילדות והשפעתן על החיים.
האם אפשר להחלים מטראומה גם לאחר שנים רבות?
כן. אין מועד שבו מאוחר מדי להתחיל תהליך של ריפוי. גם כאשר הטראומה התרחשה לפני שנים, אפשר לעבד את החוויה, להפחית את עוצמת התגובות ולפתח תחושת ביטחון ושליטה.
האם אפשר להחלים מטראומה ללא טיפול?
יש אנשים שחווים שיפור בעזרת זמן, תמיכה משפחתית, שגרה יציבה וחיזוק משאבי ההתמודדות. עם זאת, כאשר התסמינים נמשכים, מחמירים או פוגעים בתפקוד, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בעל ניסיון בתחום הטראומה.
איזה טיפול יכול לסייע בריפוי מטראומה?
הטיפול מותאם לאדם, לתסמינים ולחוויות שעבר. ניתן לשלב טיפול בשיחה, CBT, כלים לוויסות רגשי, עבודה הדרגתית עם זיכרונות וחיזוק תחושת הביטחון. לפי ארגון הבריאות העולמי, קיימים טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר שיכולים להפחית תסמיני פוסט־טראומה.
האם טיפול בטראומה מחייב לספר מיד את כל מה שקרה?
לא. תהליך מקצועי אינו אמור לכ על האדם חשיפה לפני שהוא מרגיש מוכן לכך. בדרך כלל מתחילים ביצירת ביטחון, היכרות, חיזוק כוחות ורכישת כלים להרגעה ולוויסות.
כמה זמן נמשך טיפול בטראומה?
אין משך אחיד שמתאים לכולם. התהליך תלוי בעוצמת התסמינים, במשך הזמן שבו הם קיימים, במספר האירועים הטראומטיים ובמטרות הטיפול. חשוב להתקדם בקצב שמאפשר עיבוד אמיתי בלי להציף את האדם.
האם אמונה יכולה לסייע בתהליך הריפוי?
אמונה יכולה להעניק משמעות, תקווה, שייכות וכוחות להתמודדות. עם זאת, אמונה אינה מבטלת כאב נפשי ואינה מחליפה טיפול מקצועי כאשר הוא נחוץ. שילוב רגיש בין העולם האמוני לבין כלים טיפוליים יכול לתמוך בתהליך.
מתי כדאי לפנות לטיפול בעקבות טראומה?
מומלץ לפנות כאשר קיימים קשיי שינה מתמשכים, חרדה חזקה, זיכרונות פולשניים, הימנעות, התפרצויות, קהות רגשית או פגיעה בעבודה ובמערכות היחסים. המאמר איך לדעת אם אני צריך טיפול רגשי יכול לסייע בזיהוי סימנים נוספים.
האם ריפוי מטראומה גורם לשכוח את האירוע?
מטרת הריפוי אינה למחוק את הזיכרון, אלא לשנות את השפעתו על החיים. האירוע נשאר חלק מסיפורו של האדם, אך הוא אינו חייב להמשיך לעורר את אותה תחושת סכנה או לנהל את הבחירות שלו.
הרב שנהב עסיס הוא מטפל רגשי ויועץ זוגי מוסמך.
יועץ בקו ההלכה הספרדי ובבית ההוראה ליציבות נפשית.
מעניק יעוץ פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלו ובשיחות זום.
0504101490 | abvc1152@gmail.com
