רוב האנשים בטוחים מאוד במסקנות שלהם.
הם יודעים מה נכון, מה לא נכון, מה אפשרי ומה בלתי אפשרי.
מעטים עוצרים לשאול: על מה המסקנות הללו נשענות?
הפילוסופים מכנים זאת "הקדמות" – אותן הנחות יסוד שמהן נובעות המסקנות.
כמו לבנים המונחות זו על גבי זו, כך גם החשיבה שלנו בנויה שכבה על גבי שכבה. אלא שהלבנים התחתונות כמעט אינן נראות לעין.
האדם עשוי לקבוע: "אני לא מתאים לתחום הזה", "אנשים לא משתנים", "אין טעם לנסות שוב" – אלו מסקנות.
אך מתחתיהן מסתתרות הנחות יסוד: כישלון מעיד על חוסר יכולת; שינוי הוא נדיר; ערך עצמי נמדד בהצלחה מיידית.
כל עוד ההנחות אינן נבדקות – המסקנות נראות כעובדות מוצקות.
כאן נכנסת חשיבה חכמה.
חשיבה חכמה איננה רק היכולת להסיק מסקנות טובות יותר, אלא היכולת לזהות את ההקדמות שעליהן הן נשענות.
כאשר אדם שואל את עצמו: "מה אני מניח כאן כמובן מאליו?" – הוא מתחיל לראות שהוודאות שלו אינה מוחלטת כפי שנדמה לו.
ברגע שהמסקנה מתגלה כמבנה הנשען על הנחות, נפתח מרחב חדש. במקום להגיב מתוך קביעה סגורה, ניתן לבחון אפשרויות נוספות. ייתכן שההנחה אינה מדויקת. ייתכן שהיא נכונה רק בחלק מהמקרים. ייתכן שהיא כלל אינה שלי, אלא רעיון שאימצתי מבלי לבדוק.
אפשר למצוא זאת בלימוד, מה שהנחתי שהוא פשוט כשהתחלתי ללמוד גיליתי שהוא מורכב ושנוי במחלוקת כשסיימתי ללמוד.
המעבר הזה – מזיהוי המסקנה לזיהוי ההקדמה – הוא מעבר מתודעה אוטומטית לתודעה מודעת. הוא דורש אומץ אינטלקטואלי, משום שהקדמות יוצרות תחושת יציבות. אך דווקא הבדיקה שלהן מעניקה חירות מחשבתית.
לפני כל מסקנה חזקה, כדאי לשאול שלוש שאלות פשוטות:
1. מה אני מסיק?
2. על אילו הנחות זה נשען?
3. והאם ההנחות הללו בהכרח נכונות?
לעיתים שינוי קטן בהנחת היסוד יוביל לשינוי עמוק במסקנה – ומשם לשינוי במציאות כולה.
חשיבה חכמה מתחילה לא בהחלפת דעות, אלא בבדיקת היסודות שעליהם הן נבנות.
בהצלחה
הרב שנהב עסיס
מטפל רגשי ויועץ זוגי
0504101490 | abvc1152@gmail.com
