מיסודות היהדות הוא לדעת שלא משנה היכן האדם נמצא, לאיזה בור נפלת, מה עשית ומה פעלת, תמיד אתה יכול לתקן ולחזור בתשובה.
בנפש החיים (של ר' חיים מוולוז'ין) כתוב שהאדם ע"י מעשיו הרעים מקלקל את נפשו ומחריב את העולמות העליונים, הוא עושה נזקים שבל יתאורו ע"י מעשה או מחשבה שלא כרצון ה', ופשוט "מחריב עולמות" כפשוטו.
אך שימו לב לתפנית המדהימה, עוד הוא כותב שם שכאשר האדם שב בתשובה על מה שחטא, הריהו מושך אור עליון מעולם התשובה שהולך ומרפא, מסדר ומתקן את כל מה שהאדם החריב. כל העולמות נבנים מחדש, נפשו נטהרת והכל חוזר על מקומו בשלום.
ומרגלא בפומיה דר' נחמן "כשם שאתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן".
קראתי דבר מדהים בשם הרב אוירבעך זצ"ל, הוא אומר שכל אדם שצועד בדרכי התשובה חייב להאמין שהקב"ה מוחל וסולח לשבים אליו וחייב לתת הודאה לה' על כך שזיכה אותו לחזור בתשובה.
ואם האדם בא ואומר "אני לא מאמין שנתכפרו לי העוונות" – הרי זה בכלל כופר בדבר שבתורה, כי הוא לא מאמין בכך שהקב"ה מקבל שבים.
ישנם אנשים הנוטים להגיד "בטח שהקב"ה מקבל שבים, אבל אני עדיין לא שבתי מספיק בתשובה, עוד לא השלמתי את התיקון שלי כמו שצריך, לא בכיתי ועשיתי מספיק, אז אני עדיין לא נכנסתי בגדר לא שב בתשובה".
אולם נשאל אותם שאלה, מי אמר שלא עשית די והותר? מנין לך שהקב"ה לא כיפר לך על העוונות כבר מזמן?
נוח לאדם להיות בתוך משבצת של "עדיין צריך לחזור בתשובה", זה מדרבן, ממריץ, מלחיץ ודוחף את האדם לעשיית פעולות.
אבל דווקא הגישה הזאת יש בה מימד שמרחיק את האדם מה'.
כאשר אני חושב לעצמי "אני עדיין רחוק מה' וצריך לחזור בתשובה", למעשה אני שם את עצמי רחוק מהדיבקות בה'.
צריך ואפשר להפוך את התפיסה ולומר "אני שבתי בתשובה כבר מזמן, אני קרוב, אהוב ורצוי אצל ה', כעת כל מה שאני עושה ומתקן זה רק תוספת דביקות בה' ובתורתו".
ובאמת שהכח של התשובה הוא מעל השכל, מעל לכל היגיון, אבל דווקא בגלל שזה כך זו עדות שהתשובה היא מעשה ה'.
__________________
הרב שנהב עסיס
מטפל רגשי ויועץ זוגי
050-410-1490
abvc1152@gmail.com
